לייעוץ מיידי חייגו: 054-4956855 | 077-558-5447

מזונות

מזונות

ישנם נושאים שמצד אחד נועדו לתכלית ראויה בהחלט, אך מצד שני, מהווים סלע מחלוקת עז בין צדדים. כאלו הם דמי המזונות, בין אם מדובר במזונות ילדים ובין אם מדובר במזונות אישה. לעיתים מתעוררות מחלוקות קשות בין בני הזוג או ההורים, באשר למזונות ובמיוחד באשר לגובה המזונות.

נשאלות השאלות: מהם מזונות? לשם מה הם נועדו? איזו תכלית דמי המזונות נועדו לממש? מה הדין לגבי מזונות? איזו ערכאה משפטית מוסמכת לעסוק בתחום המזונות? ומהיכן החובה לשאת במזונות ילדים ואישה?. כל אלו שאלות משמעותיות וכבדות משקל וכדי להעניק להן מענה הולם, חיברנו את המאמר שלהלן, לנוחיות הגולשים והגולשות.

במסגרת המאמר נתייחס כמובן לשאלות שהוצגו וכן נסביר באופן כללי כיצד מורכב הליך גירושין (שמהווה הליך מסגרת לדיני המזונות) וכל זאת להלן:

הליך גירושין מן המסד ועד הטפחות:

לפני שנסביר בהרחבה מהי תביעת מזונות ומהי היא כוללת, יש להבין תחילה את המסגרת. הליך מזונות נובע מהליך גדול יותר, הנקרא הליך גירושין. במסגרת הליך גירושין נכללים הליכים נוספים, שהם:

  1. תביעת הגירושין לגופה.
  2. תביעת משמורת ילדים והסדרי ראיה.
  3. תביעת מזונות ילדים או מזונות אישה.
  4. תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג.

ללמדנו, שענייני המזונות נגזרים מתביעת הגירושין ובוודאי שמהליך הגירושין. הבה נסקור את הליך הגירושין:

תביעת גירושין:

עוד לפני שהוקמה מדינת ישראל, בעת ימי המנדט הבריטי, חוקק בארץ ישראל חוק הנקרא "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל". במסגרת החוק הוענקה הסמכות הבלעדית לעסוק בענייני נישואין וגירושין, לכל העדות הדתיות בארץ בנפרד. כלומר, לבני הדת היהודית בארץ ישראל, ניתנה הסמכות הבלעדית לשפוט בענייני אישות את בני דתם. כך גם לגבי מוסלמים שחיו בארץ ישראל וגם נוצרים. הוראות דבר המלך במועצתו חלות עד היום, בכל הנוגע לשאר בני הדתות בארץ. באשר ליהודים, חוקקה כנסת ישראל בשנת 1953 את חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953.

חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו בישראל עפ"י דין תורה. המשמעות היא כי בישראל, נישואין וגירושין בין יהודים נערכים לא עפ"י דיני המדינה אלא עפ"י הדין הדתי-עברי שחל על בני הזוג. כך לגבי כל אזרחי ישראל. דהיינו: מוסלמים נישאים עפ"י הדין המוסלמי. המשמעות הקשה של אכיפת הדין הדתי על דיני הנישואין והגירושין, היא העובדה שהדין הדתי לא מכיר, למשל, בנישואין בין בני דתות שונות. לדוגמא, יהודי אזרח ישראל לא רשאי לשאת לאישה אזרחית ישראלית בת הדת הנוצרית ולהיפך. לאכיפת הדין הדתי על ענייני הנישואין והגירושין יש השלכות נוספות, כמו: יהודים שאינם מוכרים בתור יהודים לפי ההלכה (כמו לדוגמא: עולים מברית המועצות לשעבר) אינם יכולים להינשא בישראל. כך גם כהן וגרושה. יש אנשים שטוענים כי לאכיפת הדין הדתי יש השלכות קשות גם על הזכות הבסיסית ביותר, שהיא הזכות להקים משפחה.

מאחר והדין הדתי הוא אשר רלוונטי בכל הנוגע לנישואין וגירושין, אזי בעת גירושין על מבקש הגירושין להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. עתה נדגיש: בית הדין הרבני הוא ערכאה משפטית לכל דבר ועניין. בתיק גירושין, דנים שלושה דיינים המוסמכים לדיינות. לא מדובר בשופטים במובן המוכר לנו, אלא בדיינים שנבחרים ע"י וועדה הנקראת "וועדה לבחירת דיינים". מי שמגיש תביעת גירושין, צריך להגיש כתב תביעה לכל דבר ועניין. במסגרת כתב התביעה עליו להציג את פירוט העובדות הרלוונטיות בעניינו, אשר יוצרות לו עילת גירושין. מאחר ותביעת גירושין היא תביעה לכל דבר ועניין וכן בשל העובדה שמדובר בענייני גירושין הכפופים לדין הדתי, אזי על מבקש הגירושין להוכיח שיש לו עילת גירושין מבין עילות הגירושין המוגדרות בדין הדתי. לדוגמא: בגידה, מעשה כיעור, מום גופני ועוד.

במידה ותביעת הגירושין הוכחה בפני בית הדין, לרבות באמצעות עדים או ראיות אחרות, אזי יורה בית הדין על מתן גט, כלומר: פסק דין לגירושין. עם זאת חשוב להדגיש, כי תביעת גירושין אינה מחייבת ניהול של הליך גירושין מלא, אלא בני זוג יכולים להתגרש בהסכמה, דהיינו: באמצעות הגשת הסכם גירושין לבית הדין הרבני. הסכם כזה עשוי לחסוך מבני הזוג עלויות כספיות רבות ועוגמת נפש.

לקראת סיום חלק זה נעיר, כי לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בתביעות לגירושין באופן בלעדי, אך סמכותו חלה גם על תביעות למזונות, תביעות כתובה וגם תביעות לשלום בית. לעומת זאת, בתחום דיני המשפחה בישראל ישנה ערכאה נוספת והיא בית המשפט לענייני משפחה. האחרון מוסמך לדון בכל עניין משפחתי. כלומר: ענייני משמורת ילדים והסדרי ראיה, ענייני אימוץ, פונדקאות, ענייני חלוקת רכוש בין בני זוג וענייני צוואות וירושות. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לשפוט בענייני מזונות, אך סמכותו מקבילה לסמכותו של בית הדין הרבני. לעומת זאת, לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בענייני נישואין וגירושין, כלומר, תביעת גירושין תוגש רק לבית הדין הרבני (או כל בית דין דתי). כמו כן תביעת הכתובה תוגש אך ורק לבית הדין הרבני.

באופן רגיל, לבית הדין אין סמכות לעסוק בענייני משמורת ילדים או בענייני רכוש. אך ישנה סיטואציה אחת שבה בית הדין הרבני עשוי "לקנות" סמכות לעסוק בתביעות אלו והיא במקרה שבו מוגשת תביעת גירושין אשר כורכת את ענייני המשמורת והרכוש לתביעה אחת. רק במקרה כזה רשאי בית הדין לעסוק בתביעות אלו.

תביעת משמורת והסדרי ראיה:

נושא נוסף שבוודאי מעסיק בני זוג שנמצאים בהליך גירושין, הוא סוגיית משמורת הילדים והסדרי ראיה. במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, אזי בעת גירושין עולה השאלה, מי מהם יישא באחריות לגידול השוטף של הילדים המשותפים שלהם. במידה ובני הזוג חיים יחדיו, אזי אין כל רלוונטיות לשאלה, משום שבני הזוג משמשים כתא משפחתי אחד. אך בעת גירושין, יש צורך לקבוע ולהכריע מי ישמש בתור הורה משמורן באופן בלעדי ומי ההורה אשר ייהנה מהסדרי ראיה. נסביר: משמורת היא הזכות לשמש בתור ההורה האחראי על הגידול השוטף של הילדים. לעומת זאת, ההורה שאינו משמורן זוכה להסדרי ראיה, כלומר: ימים קבועים במהלך השבוע ולרוב בכל סוף שבוע שני, אשר במסגרתם יזכה ההורה הלא משמורן לשהות במחיצת ילדיו.

בכל הנוגע למשמורת ילדים, האפשרות המוכרת היא, כי האם מקבלת את המשמורת הבלעדית והאב נהנה מהסדרי ראיה. יש לכך סיבות רבות אך לא נרחיב עליהן עתה. עם זאת, נעיר כי קיימת אפשרות נוספת בכל הנוגע להסדרת המשמורת והיא לקיים משמורת משותפת. כלומר, משמורת שמוטלת באופן שווה על שני ההורים. נציין כי למשמורת משותפת יש השלכה גם על סוגיית המזונות ועל כך נסביר בהרחבה בהמשך.

נזכיר כי ענייני משמורת ילדים יכולים להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני במקרה שהוגשה תביעת גירושין הכורכת את ענייני משמורת הילדים.

חשוב לציין כי משמורת יכולה להיות משמורת פיזית ומשמורת רוחנית הוי אומר שיכול להיות שבית הדין הרבני ידון במשמורת הפיזית של הילדים ובית המשפט ידון במשמורת הרוחנית קרי היכן יתחנכו הילדים וכדומה (בג"צ 95 / 5507 אמיר)

תביעת רכוש:

כאשר בני הזוג חיים יחדיו בתא משפחתי אחד, אזי כל הרכוש שאותו הם צוברים במהלך חיי הנישואין, הופך להיות חלק מכל הרכוש המשפחתי. עם זאת, בעת גירושין עולה השאלה, כיצד יחולק הרכוש המשותף של בני הזוג. הכלל בהתאם לחוק יחסי ממון, התשל"ג-1973, קובע כי בעת גירושין בין בני זוג או פקיעת נישואין, ייערך בין בני הזוג הסדר איזון משאבים. במילים אחרות: הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק ביניהם באופן שווה. עם זאת, את הסדר איזון המשאבים ניתן לשנות בשתי סיטואציות: כאשר בני הזוג מראש עורכים ביניהם הסכם ממון, או בהתאם להחלטת בית המשפט, עפ"י סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. סעיף זה מעניק לבית המשפט סמכות לקבוע חלוקת רכוש שונה. נזכיר כי ענייני רכוש נדונים בבית המשפט לענייני משפחה או בתביעה כרוכה לבית הדין הרבני.

תביעת מזונות:

הנושא האחרון שנוגע להליך הגירושין הוא נושא המזונות. כפי שנסביר בהמשך, מזונות ילדים או מזונות אישה, הם חובה המוטלת על האב\בעל עפ"י הדין הדתי-אישי. בכל הנוגע לשפיטה בענייני מזונות, לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בכך, אך גם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לכך. גם בענייני מזונות, יש לבני הזוג אפשרות להסדיר את הסוגיה באמצעות הסכם, אך לחילופין עומדת להם הזכות לפנות להליכים משפטיים.

מהם מזונות ילדים?

החובה לשאת במזונות ילדים היא חובה עפ"י הדין הדתי-יהודי. תכליתה של חובה זו לאפשר לילדיו של האב, אשר אינם מתגוררים עמו תחת אותה קורת גג, קיום כלכלי הולם וכן לדאוג לכך שלא יחסר להם דבר. החובה של האב לשאת במזונות ילדים חלה מהרגע שבו בני הזוג נפרדים. כבר בשלב זה, יכולה האישה בשם ילדיה לפנות לבית המשפט בתביעה למזונות זמניים. בשלב מאוחר יותר, ניתן להגיש תביעה למזונות ילדים.

מזונות ילדים משולמים ע"י האב עד לסיום השירות הצבאי – כאשר יש התאמה בין גיל הילדים וגובה המזונות. נסביר: יש להבחין בין מזונות "חובה" לבין מזונות מדין צדקה. עד שילדיו של האב מגיעים לגיל 6, מוטלת על האב חובה מוחלטת לשאת במזונות. בשלב זה מדובר במזונות חובה ואין כל רלוונטיות לגובה ההשתכרות של האב וכו'. בהמשך, בין הגילאים 6-15 מוטלת על האב החובה המוחלטת לשאת במזונות הכרחיים, כאשר בכל הנוגע לצרכים הלא הכרחיים של הילדים, האב חב עפ"י דין צדקה. לדוגמא: האב יהיה חב במזונות הנוגעים להשתתפותו בהוצאות בית הספר, בריאות ונושאים קיומיים. לעומת זאת, בכל הנוגע לתשלום על מותרות, מזונות האב בגילאים הללו הם ע"י צדקה, כך שהם ייגזרו ממגוון שיקולים, כגון: גובה ההכנסה של האב (נרחיב על כך בהמשך). מגיל 15 עד לסיום השירות הצבאי, האב חב במזונות מכוח צדקה, כלומר: האב כמובן יהיה חייב במזונות (מאחר ומדובר בחובה מוחלטת), אך גובה המזונות בגילאים הללו פוחת בדרך כלל.

באשר לגובה דמי המזונות: נקודת המוצא בכל הנוגע לחישוב סכום המזונות, היא כי מטרת דמי המזונות לשמור על רמת החיים הבסיסית של הילדים ועל רמת החיים שאליה התרגלו. במסגרת קביעת דמי המזונות ע"י כל ערכאה שיפוטית, נהוג לקחת בחשבון מספר שיקולים:

את הכנסות האב. לדוגמא, במסגרת תביעת מזונות, יש לצרף טופס הנקרא "טופס הרצאת פרטים" אשר אליו יש לצרף תלושי שכר מהשנה הקודמת להגשת התביעה. לפי תלושי השכר, מגלה בית המשפט את גובה ההכנסות של האב ושל האם.

  1. את הכנסתו העתידית של האב.
  2. את רמת החיים אליה רגילים הילדים.
  3. את גובה ההכנסה של האם.
  4. את הסדרי הראיה ואת מידת השתתפותו של האב בחיי ילדיו.
  5. את הגיל של הילדים.
  6. את הצרכים של הילדים, כאחד האלמנטים החשובים ביותר. צרכים של ילדים הם לדוגמא: ביגוד, כלכלה, הוצאות חינוך, הוצאות דיור.

כיצד מגישים תביעת מזונות?

תביעת מזונות ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. תביעת מזונות היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין: יש להגיש כתב תביעה לאחת מהערכאות המוזכרות, לצרף טופס הרצאת פרטים וגם לצרף תצהיר.

יצויין כי עד לתקופה האחרונה הפסיקה קבעה כי הסמכות בסוגיית מזונות הקטינים הינה אך ורק לבית המשפט לענייני משפחה, ברם גישה זו השתנתה. גישה זו הקיבלה משנה תוקף בפס"ד תקדימי שנוצר באמצעות משרדנו קבע בית הדין הרבני כי האשה אינה מוסמכת להגיש תביעת מזונות בשם הקטינים דווקא בבית המשפט.

קישור לפסק הדין

במסגרת ניהול ההליך יבחן בית המשפט, בין היתר, את צרכי הילדים, את הכנסת ההורים ובעיקר את הכנסת האב. לבסוף יינתן פסק דין סופי אשר יקבע את גובה המזונות. תביעת מזונות אפשר לקיים גם בהסכמה, אך חשוב להיות מיוצג ע"י עו"ד גירושין במסגרת מגעים להסדר במסגרת תביעת מזונות.

עד להכרעה בסוגיית המזונות, ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים, דהיינו: מזונות לתקופה קצובה, עד למתן החלטה סופית.

מה הדין לגבי מזונות במשמורת משותפת?

למעשה נוצר 'סחף' של פסיקות המקילות בחובת המזונות במצבים של משמורת משותפת והכנסה שווה אבל עדיין לא היו פסיקות מחייבות. נקודת ציון משמעותית ביותר בתחום דיני המזונות במדינת ישראל, הוא ה 19.7.17 ביום זה נפל דבר בישראל. בג"ץ בבע"מ 919/15 קבע הלכה בפסק דין יסודי מקיף ומעמיק אשר למעשה מבצע מהפכה של ממש בדיני מזונות הקטינים בישראל.

בית המשפט קובע כי כאשר הילדים מעל גיל 6, הכנסת ההורים שווה, נקבעה משמורת משותפת . הרי שהאב לא יחוייב במזונות ילדיו אלא האב והאם יישאו בכל צרכי הילדים שווה בשווה.

מהם מזונות אישה?

מבחינת הדין הדתי-אישי, גם האישה זכאית למזונותיה וזאת על מנת לאפשר לאישה קיום כלכלי הולם עד למתן גט סופי. כלומר, מבחינת הדין העברי, אישה עשויה להיות זכאית למזונות רק עד אשר היא הופכת להיות גרושה באופן רשמי. עם זאת, לא בכל מקרה אישה תהיה זכאית למזונותיה. לדוגמא, כאשר הגירושין נגרמים כתוצאה מהתנהגות חסרת תום לב של האישה, אזי בית הדין או בית המשפט לענייני משפחה יכולים לשלול ממנה את מזונותיה. אישה בוגדת, כלומר: אישה שקיימה יחסי אישות עם גבר אחר בעת שהייתה נשואה, לא תהיה זכאית למזונות אישה.

בניגוד למזונות ילדים, מזונות אישה משולמים בהתאם לגובה ההכנסה של הגבר, כאשר בין היתר לוקחים בחשבון גם את גובה ההכנסה של האישה. במידה ומדובר באישה שמשתכרת היטב, אזי לא בהכרח תוטל על הגבר חובת תשלום מזונות.

בדומה לתביעת מזונות ילדים, לפני הגשתה של תביעה למזונות אישה , חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין משפחה מיומן.

מזונות מדין מעוכבת:

עוד סוגיה שנוגעת למזונות וחשוב להתייחס אליה, היא מזונות מדין מעוכבת. נסביר: לצערנו הרב ישנם מקרים שבהם נשים הן מסורבות גט. כלומר: נשים שהבעל שלהן מסרב למסור להן את הגט ולהתגרש. אישה שהיא מסורבת גט עדיין נותרת "אשת איש", היא אינה יכולה להינשא לגבר אחר ואם תקיים יחסי אישות עם גבר אחר ותוליד לו ילדים, אזי ילדיה יוכרו בתור ממזרים. אישה שהיא מסורבת גט, מוגדרת בתור "אישה עגונה".

בהתאם לדין הדתי-עברי, לבית הדין יש סמכות לכפות על הבעל לתת גט לאשתו. הכלל ההלכתי הקדום קובע כי "כופין אותו עד אשר אומר רוצה אני". אם בעבר משמעות המשפט הייתה כי יש לכפות על הבעל בעינויים לתת גט לאשתו, אזי כיום מדובר בכפייה "חוקית". כלומר, לבית הדין הרבני יש סמכות לכפות על הבעל לתת גט לאשתו באמצעות הטלת קנסות ואף באמצעות הטלת מאסר מאחורי סורג ובריח.

במקרה של סרבנות גט ע"י הבעל, בית הדין יכול גם להטיל על הבעל "מזונות מעוכבת", כלומר: מזונות המשולמים ע"י הבעל לאשתו מעוכבת הגט. תכליתם של מזונות כאלו הוא כמובן לדרבן את הבעל באמצעות מעמסה כספית, לתת לאשתו גט וכן גם לתמוך באישה ע"י תגמולים כספיים חודשיים.

לסיכום:

במאמר זה סקרנו בהרחבה את כל תחום המזונות, הן מזונות ילדים והן מזונות אישה. בין היתר הסברנו את אופן חישוב דמי המזונות, את השיקולים שיש לקחת במסגרת קביעת מזונות וכן אילו ערכאות עוסקות בתחום המזונות. אין ספק שתחום המזונות אינו תחום פשוט, כמו שכל תחום דיני המשפחה הוא תחום מורכב מאוד, בין היתר בשל חוסר ההתאמה בין ההלכה היהודית לבין החיים המודרניים. למרות זאת, אנו תקווה שיש במאמר זה כדי לסייע לקורא להתמצא יותר בסבך הגדול הנקרא "הליך גירושין" וקל וחומר: "הליך מזונות".

את המאמר נבקש לסיים בהמלצה: במידה ואתם עתידים להתגרש, או במידה ואתם עתידים לקיים הליך הנוגע למזונות, חשוב מאוד לפנות לעורך דין משפחה מיומן ומנוסה.

צרו קשר מיידי

לייעוץ מיידי

התקשרו עכשיו:

077-558-5447
054-4956855

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס



דילוג לתוכן