לייעוץ מיידי חייגו: 054-4956855 | 077-558-5447

ידועים בציבור

ידועים בציבור

מתכונת של חיים משותפים בין בני זוג, היא מראה שכיח במדינת ישראל של שנת 2017. יש בני זוג רבים, שלכאורה נראים כמו כל זוג נשוי במדינת ישראל. אותם בני זוג חיים יחדיו בבית משותף, רוכשים יחד דירה למגורים, מחזיקים רכב משותף וכן קושרים את גורלם איש עם רעהו או רעותו. אותם זוגות אף מגדלים ילדים יחדיו, על כל המשתמע מכך.

לכן, השאלה הנשאלת היא מהם ידועים בציבור, אך עוד יותר מכך: מה גרם למוסד הזה, "מוסד הידועים בציבור", להתפשט כל כך במהלך השנים. כמו כן, מהן הזכויות שלהן זכאים וזכאיות ידועים וידועות בציבור וכיצד, אם בכלל, יש הבדל בין ידועים בציבור לבין זוגות הנשואים באופן פורמאלי במדינת ישראל? על כל אלו נשיב במאמר שלהלן, אשר יעסוק בדין החל על ידועים בציבור.

אך לפני שנתחיל, נבקש להעיר כי המאמר שלהלן הוא כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי ספציפי, שהרי לשם כך כדאי ומומלץ לפנות למשרדנו ולתאם פגישת ייעוץ.

מי הם ידועים בציבור?

ידועים בציבור הם בני זוג אשר מקיימים יחדיו משק בית משותף וכן בני זוג שנראה כי קשרו את גורלם איש עם רעהו או רעותו. אין הבדל בין זוגות חד מיניים שהם ידועים בציבור, לבין זוגות לא חד מיניים וזהו אחד המאפיינים העיקריים של ידועים בציבור, בהשוואה לזוגות נשואים (בישראל אין אפשרות לערוך נישואין בין חד מיניים). בנוסף, ידועים בציבור בדרך כלל שונים מזוגות נשואים בדבר אחד ספציפי והוא שאין כל מיסוד פורמאלי לזוגות ידועים בציבור. זאת להבדיל מזוגות נשואים, אשר נרשמים במשרד הפנים וכן נרשמים במסמכי הרבנות (שהרי בישראל, כפי שנסביר בהמשך, נישואין נערכים על פי הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג).

ידועים בציבור יכולים להיות ילדיכם, או השכנים שלכם, כאשר למעט המיסוד הפורמאלי, אין שום הבדל בין זוג ידוע בציבור – בדרך כלל – לבין זוג נשוי. כולם חיים יחדיו, כולם מגדלים משפחה, כולם עורכים קניות יחדיו, כולם טסים יחד לחו"ל בחופשות וכולם מקיימים זוגיות עשירה ופורייה, לכל הפחות – על הנייר ולמראית עין. אך עדיין, ידועים בציבור לא אחת צריכים להוכיח את עצם זוגיותם.

כמו כן, לא אחת ידועים בציבור צריכים להיאבק, הן מבחינה עקרונית ולא אחת גם מבחינה ספציפית, על זכויותיהם. כל זאת, למרות תהפוכות רבות ופסיקה מרובה של בית המשפט העליון וכן הכרה מהמדינה, בידועים בציבור ובמוסד החשוב הזה.

בחלק הבא נסביר קודם כל מהם הטעמים להתפתחותו של מוסד הידועים בציבור. לאחר מכן, נסביר כיצד אפשר להגדיר ידועים בציבור ולמעשה כיצד נבחין בידועים בציבור כמשמעותם החוקית, לבין בני זוג רגילים, שהם לא בהכרח ידועים בציבור. אחרי כל אלו, נסביר כיצד ידועים בציבור יכולים בכל זאת למסד את הקשר שלהם, לא באמצעות נישואין ולאחר מכן נסביר אילו זכויות מוקנות כיום לידועים בציבור, לאחר שנים של מאבק משפטי במקרים רבים, שונים ומגוונים.

מוסד הידועים בציבור – הסיבות להתפתחותו:

מוסד הידועים בציבור לא התפתח כך סתם, אלא נלוו לו ועדיין נלווים לו טעמים רבים, חלקם משפטיים, אך חלקם גם חברתיים. הבה נציג סקירה על הסיבות להתפתחותו:

שינויים חברתיים המשליכים על תפיסת המשפחה

המשפחה המודרנית, במיוחד בשנים האחרונות, שונה בהרבה מהמשפחה הארכאית, הפטריארכלית. בעבר, תפיסת המשפחה ראתה במשפחה תא אחד, שבו יש אב, אם וילדים ובהתאמה ראתה באב את הדמות האמונה על פרנסת המשפחה והאם כדמות האמונה על גידול הילדים וטיפוח הבית.

כיום, המשפחה המודרנית שונה מאוד. כיום אבות רבים נוטלים חלק רחב בהרבה בבית. בין היתר, אבות רבים מבקשים לקחת חלק רחב יותר בחיי ילדיהם ובחינוכם. בנוסף, המשפחה המודרנית, לא בהכרח חייבת להיות מורכבת מאם ואב, אלא לעיתים אב ואב או אם ואם. אם לא די בכך, משפחות רבות כיום מורכבות מדמות הורית אחת, כמו למשל – משפחות שמוקמות על ידי אם בלבד באמצעות הפריה מלאכותית.

המשפחה המודרנית גם לא בהכרח חייבת להיות משפחה במובן המוכר, כלומר – בני זוג. כיום אנשים רבים חוברים איש עם רעהו, רק לצורך הורות משותפת, שלא כוללת זוגיות במובן המוכר לנו (כלומר – זוגיות אינטימית). משפחות כאלו לרוב מתבססות על הסכם הורות משותפת, שמסדיר את האופן שבו הילד או ילדיהם יגודלו.

בעבר, התפיסה הרווחת הייתה שכאשר בני זוג מתגרשים, האם משמשת בתור משמורן בלעדי. כיום, משפחות רבות דווקא בוחרות אפיק שונה, הנקרא משמורת משותפת. כלומר, משמורת שמחולקת באופן שווה בין ההורים, כך ששני ההורים נושאים באחריות המשותפת והשוטפת לגידול ילדיהם. לחלופין, אבות רבים מעוניינים במשמורת בלעדית או משמורת משותפת.

אם נסכם את הנקודה, נוכל לומר ששינויים חברתיים רבים בתפיסת המשפחה, הביאו בין היתר להתפשטותו של מוסד הידועים בציבור. המשפחה כיום אינה בהכרח רק אב, אם וילדים והיא יכולה גם להיות מורכבת משני אבות, או מהורה יחידני. גם בני זוג שלא בהכרח בוחרים להינשא, יכולים לשמש בתור תא משפחתי, לא פחות מוצלח מאשר בני זוג שבוחרים למסד באופן פורמאלי את זוגיותם, באמצעות נישואין.

חוסר היתכנות משפטית להינשא בישראל

אחת הסיבות המובהקות לשכיחות מוסד הידועים בציבור במדינת ישראל, היא המצב המשפטי בכל הנוגע לנישואין וגירושין במדינת ישראל. בניגוד לחלק ניכר ממדינות העולם המפותחות, במדינת ישראל אין הפרדה בין הדת למדינה, בכל הנוגע לדיני הנישואין והגירושין. למעשה, בני זוג המבקשים להתחתן במדינת ישראל, יצטרכו להינשא בהתאם לדין הדתי-אישי שחל עליהם. באשר ליהודים, קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953, כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו על פי דין תורה.

כך גם בהתאם לחוק אחר, הנקרא "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל", באשר לבני דתות שונות. כלומר, הכפפת הדין הדתי אישי חלה על כל אזרחי מדינת ישראל. הכפפת הדין הדתי על דיני הנישואין והגירושין, מביאה לכך שבישראל יש בני זוג רבים בני דתות שונות שלא יכולים להינשא. כלומר, אזרח ישראלי-נוצרי ואזרחית ישראלית-יהודייה, לא יכולים להינשא בארץ, אלא אם אחד מהם ממיר את דתו.

גם בני אותה דת, לא תמיד יכולים להינשא. למשל, לפי הדין הדתי-יהודי, כהן וגרושה לא יכולים להינשא בארץ. תופעה נוספת היא שבני זוג מאותו מין אינם יכולים להינשא, שהרי אף דת אינה מכירה בנישואין מעין אלו וכל הדתות רואות ביחסים חד מיניים חטא חמור. תופעה נוספת באה לידי ביטוי בעובדה שאין אפשרות בישראל לערוך נישואין אזרחיים. אומנם ניתן להינשא במדינה זרה ולהירשם במשרד הפנים, אך במקרה כזה, במידה והנישואין נערכים בין בני זוג שהיו יכולים להינשא במדינת ישראל לפי הדין הדתי, הרי שהם ייאלצו לחזור ולהתגרש ביום פקודה, על פי הדין הדתי. כלומר, לפנות לבית הדין הרבני או כל בית דין דתי רלוונטי בהתאם לנסיבות. אם לאחר נישואין במדינה זרה, הגירושין נערכים בין בני זוג שאינם בני אותה דת, אזי הם יצטרכו להגיש תביעה להתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה. המסקנה בנקודה הזו היא: גם נישואין בחו"ל לא בהכרח מאפשרים עקיפה של הדין הדתי-אישי בכל הנוגע לנישואין וגירושין בישראל.

סיכום ביניים: העובדה שקיים קושי להינשא במדינת ישראל, אלא על פי הדין הדתי-אישי, גורמת לזוגות רבים להימנע מכך בשל חוסר היתכנות ואפשרות חוקית. לעובדה זו יש השפעה רחבה מאוד על העלייה בשכיחות מוסד הידועים בציבור. סיכם זאת נאמנה המלומד שחר ליפשיץ, בספרו על ידועים בציבור בתחום דיני המשפחה, כדלקמן: "מוסד הידועים בציבור מאפשר למי שמקיים קשר זוגי דמוי נישואים ליהנות ממרבית התוצאות המשפטיות האזרחיות של מוסד הנישואים ובכלל זה כמעט מכל הזכויות והחובות הכלכליות של בני זוג נשואים. בכך מספק מוסד הידועים־ בציבור מענה כלשהו למצוקתם של מנועי החיתון ושל המתנגדים האידיאולוגיים לטקס הנישואים הדתי ולתכנים של דיני הנישואים הדתיים". (שחר ליפשיץ, הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה, (2005) נבו הוצאה לאור. בעמ' 65).

סיבות אידיאולוגיות

כפי שתיארנו לעיל, נישואין וגירושין במדינת ישראל נערכים על פי הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. הכפפת הדין הדתי-אישי אינה מאפשרת לזוגות רבים להינשא במדינת ישראל, לרבות זוגות שאינם בני אותה דת וזוגות מאותו מין. להכפפת הדין הדתי-אישי על חיי הנישואין והגירושין, יש לעיתים השלכות נוספות וקשות. כמו למשל – הפגיעה המובנית בנשים, שקיימת בדין הדתי-הלכתי (ולא רק לפי הדת היהודית). למשל, התופעה של סרבנות גט, שבמסגרתה נשים רבות מוצאות את עצמן ללא אפשרות להינשא משום שבעלן לא מסכים לתת להן גט, מביאה לפגיעה קשה מאוד בציבור רחב של נשים. הפגיעה הזו לא הייתה מתרחשת כלל אם הייתה הפרדה בין הדת למדינה, בכל הנוגע לחיי האישות.

כל התיאור שמסרנו מביא למסקנה נוספת והיא: בני זוג רבים במדינת ישראל מסרבים להינשא, מטעמים אידיאולוגיים. כלומר, בני זוג רבים, מראש מבקשים להימנע מהתקלות כלשהי עם מערכת בתי הדין הרבניים ובכלל זה עם הדין הדתי-הלכתי. בהתאמה, זוגות רבים גם מסרבים להינשא במדינה זרה, עקב החשש שבעת גירושין, חלילה, ייאלצו לשוב לבית הדין הדתי, לשם עריכת גירושין המוכרים במדינת ישראל. כך שטעם חשוב ונוסף לעלייה בשכיחות מוסד הידועים בציבור, הוא הטעם האידיאולוגי, הנובע מהמצב המשפטי שתיארנו תחת הכותרת הקודמת.

עלייה במעמד האישה

אין ספק שגם לעלייה במעמד האישה יש תרומה לעלייה בשכיחות מוסד הידועים בציבור. העובדה הזו גם נוגעת, בין היתר, לשינויים שחלו בתפיסת המשפחה, כפי שזו הייתה מוכרת בעבר. נשים כיום משמשות בתפקידים בכירים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. בהתאמה, נשים רבות מעדיפות להשקיע בפיתוח הקריירה ולא כפי שהיה בעבר – להשקיע רק בבניית משפחה. יש לכך השפעה ישירה על העלייה במספרם של זוגות ידועים בציבור.

שיעור גירושין גבוה יחסית

אנו סבורים שגם לשיעור הגירושין הגבוה, בתוספת המצב החוקי הקיים בישראל כפי שפירטנו, יש השפעה ישירה על העלייה במספר הזוגות הידועים בציבור. החשש מהליך הגירושין בכללותו (על כל מורכבותו המשפטית בארץ) והחשש לאבד משפחה, מביא זוגות רבים להעדיף מתכונת זוגיות פשוטה וקלה יותר, שלא תוכתר בהכרח בכותרות פורמאליות. לעובדות אלו יש השפעה ישירה על העלייה במספר הזוגות הידועים בציבור.

כיצד נוכל להגדיר ידועים בציבור?

ככלל, כדי להגדיר ידועים בציבור, צריך לבחון את מתכונת הזוגיות של בני הזוג הרלוונטיים. בדרך כלל, ניתן לזהות ידועים בציבור, על סמך מספר שאלות פשוטות. אך מציאות לחוד ומשפט לחוד, שכן מבחינה משפטית, השאלה האם בני זוג הם ידועים בציבור, או פשוט בני זוג רגילים, היא משמעותית ולכן קיימים מספר מבחנים לשם כך.

נפתח ונעיר, כי ידועים בציבור הם בדרך כלל בני זוג המקיימים משק בית משותף וכן בני זוג שמתכונת החיים המשותפת שלהם, מעידה על כך שהם קשרו את גורלם איש עם רעהו או רעותו. כפי שתיארנו לעיל, ההבדל בין בני זוג הידועים בציבור, לבני זוג נשואים, הוא עצם הרישום, שכן מעבר לכך מתכונת הזוגיות זהה לחלוטין. הבה נסקור מספר מבחנים, המעידים על עצם העובדה שבני זוג הם ידועים בציבור, אם בכלל:

קשירת גורל – אחד המבחנים העיקריים שלאורם ייבחן בית המשפט את מתכונת הזוגיות של הידועים בציבור, היא מבחן קשירת הגורל. מדובר במבחן שמרכיב ומכסה את כלל מערכת היחסים. במסגרת המבחן יבחן בית המשפט, האם בני הזוג חיים יחדיו, האם הם בעלי נכסים במשותף, האם השותפות שלהם היא גשמית וגם מהותית. האם בני הזוג מגדלים ילדים יחדיו, האם בני הזוג מחזיקים בחסכונות משותפים, האם בני הזוג רכשו נכסים יחדיו או שגרים בדירה שרכשו במשותף. מצד שני, אין ספק שמבחינת כללי שכל ישר, בני זוג שלא חיים יחדיו, אך מקיימים זוגיות וכן עורכים הפרדת רכוש מוחלטת, הם לא ידועים בציבור, שכן נראה שלא קשרו את גורלם יחדיו. מצד שני, בני זוג שגם חיים בדירה שאותה רכשו, גם הביאו ילדים לעולם וגם מקיימים שיתוף כולל מבחינת חיי הזוגיות, הם בני זוג שניתן לראותם כידועים בציבור.

תפיסה ובחינה אובייקטיבית – המבחן האובייקטיבי מתייחס לשאלה, כיצד קרובי המשפחה וחבריהם של בני הזוג, תופסים את בני הזוג. במידה והציבור הרחב (כלומר – מכריהם של בני הזוג) רואים בבני הזוג בתור ידועים בציבור, אזי הנטייה תהיה להכריע שמדובר בידועים בציבור, על כל המשתמע מכך. מצד שני, ברור כי בני זוג שמקיימים זוגיות, אך חבריהם אינם מכירים בזוגיות או יודעים עליה, הם אינם ידועים בציבור, שכן התנהלות כזו, לא מעידה על קשירת גורל. לכן, המבחן האובייקטיבי חשוב מאוד.

משך הזוגיות – ככלל, משך תקופת הזוגיות לא בהכרח חייב להטות את הכף לטובה או לרעה. לעיתים, ידועים בציבור יכולים להיות יחדיו מספר חודשים, אך עדיין לקיים חיי זוגיות העונים על ההגדרה "ידועים בציבור". אך יתכן גם הפוך: ישנם זוגות שמקיימים זוגיות שנים ארוכות, אך ללא כל שיתוף וכמעט ללא שום אינדיקציה לקשירת גורל. לכן, משך הזוגיות יכול לשמש כראיה לחיזוק הטענה שמדובר בידועים בציבור, אך גם להיפך, הכל בהתאם לנסיבות העניין הנדון.

קיום משק בית משותף – אחד האלמנטים החשובים, במסגרת בחינת מתכונת זוגיות, היא קיום של משק בית משותף. בני זוג הידועים בציבור, לרוב יקיימו משק בית משותף, אשר במסגרתו הם יקיימו את חיי השיתוף הלכה למעשה. כלומר – ייערכו יחדיו קניות, יישאו בנטל עלויות המחייה ועוד.

האם ידועים בציבור יכולים למסד את הקשר שלא באמצעות נישואין?

התשובה חיובית. ידועים בציבור לא בהכרח חייבים להינשא, אך הם בהחלט יכולים להפוך את מערכת היחסים שלהם לפורמאלית גם מבחינת ההכרה החוקית. אפשרות אחת היא לערוך הסכם חיים משותפים, אשר יאושר בבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת הסכם חיים משותפים, יכולים בני הזוג לקבוע כיצד תיערך מתכונת הזוגיות, מה תהיינה החובות והזכויות של בני הזוג איש כלפי רעותו וכן כיצד ייערך מנגנון הפרידה, במידה וזו תתרחש בעתיד. במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, אזי הם יכולים להסדיר במסגרת הסכם חיים משותפים, גם את סוגיית המזונות ומשמורת הילדים בעת פרידה.

עוד אפשרות שעומדת לבני הזוג, היא לערוך הסכם ממון, אשר במסגרתו יוכלו להסדיר את סוגיית הרכוש המשותף שלהם, או הרכוש שאותו הם מבקשים לשמור לעצמם בעת פרידה. נעיר כי הסכם חיים משותפים יכול גם לשמש בתור הסכם ממון. כמו כן, הסכם ממון צריך להיות מאושר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין דתי, בהסכמת בני הזוג.

הזכויות המוקנות לידועים בציבור

זכויות בתחום המס – זוגות ידועים בציבור זכאים לזכויות זהות לנשואים מבחינת דיני המיסים, בין אם מדובר בנקודות זיכוי בגין גידול ילדים וכלה בעריכת שומת מס הרואה בבני הזוג תא משפחתי אחד.

זכאות שווה מכוח הביטוח הלאומי – זוגות ידועים בציבור זכאים לזכויות שוות מבחינה סוציאלית, החל מקצבת אלמנות ועד לקצבאות ילדים ושארים ועוד.

זכויות מכוח דיני המשפחה – זוגות ידועים בציבור זכאים לקיים התדיינות משפטית בבית המשפט לענייני משפחה. בדומה לזוגות נשואים, גם ידועים בציבור זכאים לקיים הליכים בדלתיים סגורות בבית המשפט לענייני משפחה.

זכות לחלוקת רכוש שווה – הדין החל על חלוקת רכוש בין בני זוג קבוע בחוק יחסי ממון, התשל"ג – 1973. בהתאם לחוק זה ופסיקת בתי המשפט, גם ידועים בציבור זכאים לאפשרות לערוך חלוקת רכוש שווה, בהתאם לחוק יחסי ממון.

זכות ירושה – זוגות ידועים בציבור זכאים לרשת את בני או בנות זוגם, בדומה לזוגות נשואים. ברירת המחדל החוקית בכל הנוגע לירושות וצוואות, קבועה בחוק הירושה, התשכ"ה – 1965. בהתאם לחוק זה ופסיקת בתי המשפט, גם ידוע בציבור יכול לרשת כיורש על פי דין, את בן זוגו, אפילו אם הם אינם נשואים.

זכויות משכנתא – זוגות ידועים בציבור זכאים לקחת משכנתא, בהתאם לתנאים הניתנים לזוגות נשואים.

זכויות מכוח הסכם ביטוח – זוגות ידועים בציבור רשאים לשמש בתור מוטבים בפוליסת ביטוח בדומה לזוגות נשואים.

כמובן שרשימת הזכויות המוזכרת בחלק זה, אינה רשימה מלאה.

לסיכום:

ידועים בציבור הם בני זוג שאומנם לא נשואים באופן פורמאלי איש לרעהו, אך מקיימים חיים משותפים וזוגיות זהה לחלוטין לכל זוג הנשוי באופן פורמאלי. ככלל, זוגות ידועים בציבור זכאים לכל הזכויות המוקנות לזוגות נשואים, בשינויים המתחייבים. כמו כן, בניגוד לדיני הנישואין והגירושין במדינת ישראל, זוגות המקיימים מתכונת של ידועים בציבור, לא מוגבלים. כלומר, ידועים בציבור יכולים להיות זוגות חד מיניים, אפשרות שאינה קיימת מבחינת דיני הנישואין והגירושין בארץ. כפי שגם סקרנו במאמר זה, ישנם טעמים משפטיים וגם חברתיים, שחיזקו והעצימו את מוסד הידועים בציבור. בשולי הדברים נעיר, כי במידה ובתור ידועים בציבור נתקלתם בעוולה או אפליה, או במידה ואתם מעוניינים להסדיר את זכויותיכם, מומלץ להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון.

צרו קשר מיידי

לייעוץ מיידי

התקשרו עכשיו:

077-558-5447
054-4956855

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס



דילוג לתוכן