לייעוץ מיידי חייגו: 054-4956855 | 077-558-5447

מהי גניבת זרע?

מהי גניבת זרע?

בדרך כלל, כאשר חושבים על המצב האידאלי להבאת ילדים לעולם, מדובר בבני זוג אוהבים, שבוחרים יחדיו להביא לעולם את "פרי אהבתם", ילד או ילדה. כמובן, ישנם מקרים שהדבר מגיע בהפתעה לצדדים ומצריך מהם להתמודד עם הסיטואציה. חמורים המקרים שבהם רק צד אחד מעוניין בהבאת ילד לעולם והוא עושה זאת בהטעיית הצד השני, על ידי מצג שווא. דבר זה יכול להתבצע על ידי האישה בגניבת זרע של גבר בעת קיום יחסי מין. מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור מגוון רחב של נושאים, שביניהם: מהי גניבת זרע, נסביר על גניבת זרע עוד מימי המקרא, על התמודדות המשפט הישראלי עם תופעת גניבת זרע ועל פסיקה עדכנית הנוגעת לשימוש בזרע של מת, בבחינת האם זהו רצונו.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

מהי גניבת זרע?

גניבת זרע, היא בעצם סוג של מרמה או "גניבה" לכאורה, דבר המדמה "גניבת דעת" (בהלכה היהודית, גניבת דעת הינה איסור להטעות זולת ולתת לו רושם מוטעה על הכוונות האמתיות שלך כלפיו), שבה אישה שבכוונתה להרות, הטעתה גבר, על ידי מצג שווא, לפיו אינה יכולה להיכנס להריון (עקרה, נוטלת גלולות, בעלת התקן תוך רחמי ועוד). במקרים אלו ולאחר קיום יחסי מין לא מוגנים (לפעמים גם מוגנים, שבסופם דואגת האישה לבצע את רצונה תוך הטעיה מודעת), יוכל הגבר למצוא את עצמו אב לילדים, מבלי שניתנה לו אפשרות להחליט על כך או להיות מודע לכך. מדובר בתופעה קשה לאימות ולאומדן, מכיוון שההוכחות לפעולת גניבת הזרע קשות ביותר, שכן מדובר במילה של הגבר מול מילתה של האישה. זו תטען שהגבר ידע על קיום היחסים בצורה שאינהט מוגנת ו/או הריונה נקלט בצורה לא רצויה ולה לא היה חלק בדבר ( קונדום שנקרע, גלולות שאינן משפיעות וכו'), או מנגד, תטען כי גם היא הופתעה במצב הנתון, אך בשל החלטתה שלא לבצע הפלה, תעדיף ללדת ילד לעולם, וזאת למעשה כאשר אלו היו כוונותיה מלכתחילה.

גניבת זרע על פי המקרא:

באופן אולי מפתיע, נבהיר כי גניבת זרע אינה תופעה מודרנית. עוד בימי המקרא היו פעולות של נשים לביצוע גניבת זרע במטרה להרות, כפי שיובא בשלושת הדוגמאות הבאות:

א. בנות לוט:

"וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל–הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל–הָאָרֶץ. לְכָה נַשְׁקֶה אֶת–אָבִינוּ יַיִן וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ, וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע. וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת–אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא; וַתָּבֹא הַבְּכִירָה וַתִּשְׁכַּב אֶת–אָבִיהָ, וְלֹא–יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ. וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל–הַצְּעִירָה הֵן–שָׁכַבְתִּי אֶמֶשׁ אֶת–אָבִי; נַשְׁקֶנּוּ יַיִן גַּם–הַלַּיְלָה, וּבֹאִי שִׁכְבִי עִמּוֹ, וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע. וַתַּשְׁקֶיןָ גַּם בַּלַּיְלָה הַהוּא אֶת–אֲבִיהֶן–יָיִן; וַתָּקָם הַצְּעִירָה וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ, וְלֹא–יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקֻמָהּ. וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת–לוֹט מֵאֲבִיהֶן. וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב, הוּא אֲבִי–מוֹאָב עַד–הַיּוֹם. וְהַצְּעִירָה גַם–הִוא יָלְדָה בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן–עַמִּי, הוּא אֲבִי בְנֵי–עַמּוֹן עַד–הַיּוֹם".

במובא לעיל, מתואר המקרה של בנות לוט בעת הפיכת סדום ועמורה. בנות לוט חשבו שהעולם כולו נחרב ורצו להמשיך את המין האנושי. הבנות שיכרו את אביהן ביין עד שהכרתו הפכה מעורפלת וקיימו עמו יחסי מין. זאת, כאשר הוא אינו מודע למעשיו. המקרא מתאר כי מפרי בטנם יצאו שני עמים והם: מואב ועמון. שמו של הבן הראשון: בן עמי – בנו של אבי, כמרמז על שנעשה.

ב. תמר אשת ער:

"וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַתַּהַר לוֹ… וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה".

תמר נשאה לער (היה בנו של יהודה בן יעקב). כאשר ער נפטר, נישאה תמר לאחיו אונן וזאת בהתאם לכללי הייבום בהלכה היהודית. אונן נפטר גם הוא ויהודה היה צריך כעת לחתן את תמר עם בנו הנוסף. יהודה פחד לעשות זאת מחשש שגם בנו השלישי ימות ולא עשה כן. תמר, שהייתה נחושה להרות למשפחה זו, בעלת ייחוס גבוה, עשתה מעשה. היא המתינה ליהודה בדרך שבו ידעה שיעבור, התחפשה לזונה ופיתתה אותו לשכב עמה. כאשר ראו שנכנסה להיריון, הורו להוציאה למוות בשריפה, כפי שהיה נהוג לעשות עם מי שזנתה. רגע לפני ביצוע גזר הדין, חיפשה תמר את האב, אשר הודה במיוחס לו, מה שהוביל ליישום תוכניתה.

ג. אילן היוחסין של דוד המלך:

"וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן. וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב. וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה. וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד".

במגילת רות, מוצג אילן היוחסין של הדוד המלך. על פי התיאור המובא, ניתן להסיק על שני מקרים של גניבת זרע, כאשר מתייחסים אל פרץ מצד האב ואל מואב מצד האם.

התמודדות המשפט הישראלי עם גניבת זרע:

כאשר עולה מחלוקת, האם הגעתו של הילד הינה במרמה או שלא, ייבחן הנושא בבית משפט לענייני משפחה. הטיעונים שיועלו על ידי הצדדים, הם כדלקמן: האב יטען את טענת "גניבת זרע" ואילו האם תתנגד ותטען כי זו תוצאה טבעית הנובעת מיחסיהם המיניים. החשיבות בבחינת הנושא וקביעת המצב המשפטי שנוצר, לרוב נובעות מהמשמעויות של גידול הילדים, כגון: חובת מזונות, משמורת והסדרי ראייה לחובת האבהות, עליה נפרט בהמשך.

עניין נוסף הוא כאשר יוכח עניין גניבת זרע. לאב בעל כורחו, תהיה הזכות להגיש תביעה נזיקית בגין המרמה שהתבצעה כנגדו. ככלל, כמעט ולא הופיעו בפסיקה תביעות נזיקיות שצלחו, וזאת בשל הקושי הרב להוכיח את המרמה הנטענת, דהיינו – גניבת הזרע. אלמנט נוסף המקשה על טענת גניבת הזרע, הוא תפיסתו של בית המשפט, את האחריות של הגבר על תוצאות המעשים בעת קיום יחסי מין. דוגמא לכך היא דבריו של נשיא בית המשפט העליון דאז, הנשיא מאיר שמגר: "גבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים. רצונו או אי–רצונו בהולדת ילד אינם רלוואנטיים, כי אין לאדם שליטה אבסולוטית באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי המין". מנגד, ניתן להצביע על פסיקה תקדימית הנוגעת לגניבת זרע. השופט נמרוד פלקס, בפסק דין אשר עסק במרמה בעזרת הפרייה חוץ גופית, כתב את הדברים הבאים: "התנהגות האישה מהווה הן עוולה נזיקית, של תרמית ורשלנות והן הפרת חובת תום הלב וההגינות החלה עליה, מכח היחסים המשפחתיים ששררו בינה לבין האיש… על האישה לשפות את האיש בגין כל סכום, אותו הוא ישלם לה עבור מזונות הקטינה, ובנוסף על האישה לשלם לאיש פיצוי בסך 100,000 ₪". מכאן, כאמור, בפסק הדין הובאה הכרה בתרמית, פיצוי בגין תקופת תשלום המזונות וכן פיצוי עונשי נוסף בגין המרמה.

א. חובת אבהות:

הסיבה לחשיבות הכרת אב לילדיו, ועצם הגעת ענייני גניבת זרע לבית המשפט, נובעות מחובת האבהות בחוק, שלרוב תיטען על ידי האם, וזאת בהכרת האב, אב לילדיה, גם אם אלו נוצרו שלא בידיעתו. לאור עקרון "טובת הילד" אשר מנחה את בית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לקטינים, מוטלת אחריות על הורים לדאוג ולטפל בילדיהם. מכאן קמה חובה האבהות. אב, גם אם הוא אב בשל הריון לא רצוי, חב באחריות משותפת לילדיו, וזאת בהתאם לסעיף 3 לחוק תיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט–1959, (להלן: "חוק המזונות"). זכותו של קטין לדעת מיהו אביו, עולה לעיתים על זכויות האב. אם גבר מתבקש לבצע בדיקת אבהות, עליה נפרט בהמשך, ולא רוצה לעשות כן, יכול הדבר להתפרש על ידי בית המשפט כהסתרה ולכן תהיה קביעה משפטית כי הוא האב של הילד האמור.

ב. בדיקת אבהות:

בחלק זה נפרט על בדיקת אבהות, שהיא בדיקה שבעזרתה ניתן להוכיח קשר בין אב לילדו, בדיוק של אחוזים גבוהים. בדיקה זו יכולה להיעשות אפילו באופן כפוי ועל כך – בחלק זה.

1) מהי בדיקת אבהות:

ראשית, מדובר בבדיקה רפואית, שהיא בדיקת דם, שבה מועבר למעבדה, דמו של החשוד באבהות על הילד, דמה של האם הביולוגית ודמו של הילד. הוודאות המתקבלת מהבדיקה הנ"ל גבוהה ביותר ועומדת על 99 אחוזים. תוצאות בדיקה זו יקבלו תוקף על ידי בית המשפט, בפסק דין הצהרתי, ויקבעו את אבהותו של הנבדק על כל המשתמע מכך, לרבות חובות וזכויות שנוצרות לאב.

2) האם ניתן לדרוש ביצוע בדיקת אבהות:

החוק הנוגע לדרישת ביצוע בדיקת האבהות שונה מעבר ויש להכיר בזאת. בעבר לא היה ניתן לחייב בביצוע של בדיקת אבהות בעזרת בדיקת רקמות. אך גם אז, יכול היה בית המשפט להחליט, על בסיס ממצאים אחרים, ראייתיים, על זהות האב. כיום, ולאחר תיקון 3 בחוק מידע גנטי, התשס"ח–2008, (להלן: "חוק מידע גנטי"), זכות הקטין לדעת מי אביו, עולה על זכותו של האב לא להיות כזה, בניגוד לרצונו ו/או בשל אינטרסים אחרים ולכן, סעיף 28 לחוק מידע גנטי, משאיר לבית המשפט את שיקול הדעת בחיוב לביצוע בדיקת אבהות, כאשר טובת הילד היא הערך העליון, בקבלת ההחלטה על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

התגוננות מול "גניבת זרע":

כאמור, הטענה על גניבת זרע תעלה על ידי החשוד באבהות, לרוב – כהגנה על מרמה ועוולה שנעשו כנגדו ומחייבות אותו להתמודד עם השלכות שלהן לא היה מוכן. כמו כן, מדובר בהשלכות שיכולות לגרום לו לנזק כלכלי – בגין חובת המזונות הנוצרת בעקבות הוכחות אבהותו של האדם.

הטענה תוכל להיטען כחלק מתביעה נזיקית בגין הפסדים, עוגמת נפש ומרמה. מצג שווא זוהי טענה המובאת בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח–1968 (להלן: "פקודת הנזיקין"), בסימן ז' לפקודת הנזיקין, שבו כל הנוגע להטעיה. ברגע שאישה יוצרת מצג שווא בעת קיום היחסים וגורמת לגבר להבין שהיא משתמשת באמצעי מניעה, למרות שלא כך הדבר, ונכנסת מכך להיריון, קמה לגבר הזכות לתביעה נזיקית.

לגבי טענה מכוח דיני חוזים, מתייחסים לחוסר תום ליבה של האישה והפעולה המתוחכמת שאותה ביצעה בעורמה. הכרה בטענה בדבר גניבת זרע, הינה קשה להוכחה. שיחות הנוגעות לאמצעי מניעה ואינטימיות של זוג, נעשות בדרך כלל בצורה פרטית ואישית בין השניים. גם כאשר מכירים בטענה מסוג זה, הדבר לא מבטל את היותו של האב בעל חובות כלפי ילדיו, לרבות תשלום מזונות – שאותם יוכל לתבוע נזיקית מהאם.

כמו כן, הגבר יכול להעלות את טענותיו כחלק מתביעה חוזית, וזאת בהתאם לדיני החוזים בדבר הפרת חוזה. חשוב לציין כי גם כאשר האם עדיין נמצאת בהיריון, האב לא יוכל להשפיע על החלטה ללדת או שלא, וזאת משום שהחלטות הנוגעות לגופה של אישה, שייכות לה בלבד, ואין הגבר יכול להתערב בכך, גם אם יוכח כי עשתה זאת במרמה, כחלק מתהליך של גניבת זרע.

פסיקה רלוונטית בדבר שימוש בזרעו של מנוח:

בפסק הדין המובא, דנים בהחלטה בדבר שימוש בזרעו של מנוח, שהייתה לו בת זוג קבועה לפני מותו. בפסק הדין בוחנים האם מדובר היה ברצונו של הנפטר לפני מותו.

א. עובדות המקרה:

כחלק מהליך שנוהל בבית משפט המחוזי בלוד, עמ"ש 50500–09–17 ע.ש ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', דובר על ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, במסגרתה דחה בית משפט קמא את המערערים, הורי המנוח, שביקשו להשתמש בזרע של בנם המנוח, במטרה להפרות את בת זוגו, גם היא מערערת ומעוניינת בתהליך.

כחלק מהתהליך המשפטי, ובעת הגשת תסקיר בבית המשפט קמא (הערכאה שקדמה לערכאה הנוכחית), נראה היה שלאור הסכמת כל הצדדים (בת הזוג וההורים של המנוח), חברי הוועדה התרשמו שאכן יש לאשר את בקשתם של המערערים. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את הבקשה, בטענה שקיימת חזקה הניתנת לסתירה, בדבר קיומו של רצונו המשוער של המנוח להביא ילדים לעולם לאחר מותו. בערכאה הנוכחית, הציגה השופטת את שנכתב בפסק הדין בע"מ 7141/15 פלונית נ' פלונית: "ייתכנו מצבים חריגים ונדירים שבהם מן הראוי לאפשר להורים לסתור את ההנחה שבבסיס הנחיית היועץ. אפשרות זו קיימת לא רק כאשר הם מבקשים להתנגד לבקשת בת הזוג לעשות שימוש בזרעו של הנפטר, במקרים דוגמת אלה הנזכרים לעיל, אלא גם כאשר ההורים מבקשים להוכיח כי רצונו המשוער של המנוח להעמיד צאצאים לאחר מותו לא התמצה בהבאת ילדים רק עם מי שהייתה בת זוגו בעת פטירתו." לדבריה של השופטת בדיון, על המבקש לעשות שימוש בזרע של נפטר, להוכיח שני דברים: האחד הוא להוכיח שרצונו של המנוח, הוא להביא ילדים גם לאחר מותו, והשני הוא הרצון לעשות זאת גם ביחס להפריית מי שלא הייתה בת זוגו בעת פטירתו. עוד הוסיפה השופטת, כי בית המשפט קמא לא התייחס לשאלת רצונו של המנוח, כראוי. במקרה זה, משום שלמנוח נפטר אח, המנוח הביע דעתו על הדבר בעבר, באומרו כי צריך לשאוב זרע, כי חייב להיות ילד כהמשך ישיר של אחיו, ועל כך העידה אמו של המנוח, היא אחת מהמערערים.

ב. נימוקיו של בית המשפט:

בית המשפט קיבל את הערעור ודחה את פסק הדין של הערכאה הקודמת. התוצאה המובאת היא שהוא הותיר להפרות את המערערת 3, היא בת זוגו, בזרעו של המנוח. החלטה זו התקבלה בעיקר לאחר התייחסות לתסקיר החיובי שהובא בבית המשפט קמא ולאי התייחסותה של אותה ערכאה לתסקיר החיובי. השופטות בתיק האמור סיכמו את הדברים בצורה באה: "אנו סבורות כי אין ממש בחששו של המשיב כי יש בקבלת בקשת המערערים משום השלכת רוחב על מקרים אחרים. אנו סבורות כי מדובר במקרה ייחודי כפי שתואר לעיל. לא זו אף זו, המשיב לא התנגד בתחילת ההליכים לבקשה ואף עתר לקבלת תסקיר והתנגד להליך רק בהמשך, לאחר שכבר הוגש התסקיר, ועל אף שהתסקיר תמך בעמדת המערערים. כמו כן, מדובר בזרע של המנוח שנשאב לפני כ–15 שנה, דהיינו לפני מכלול ההלכות של בית המשפט בנושא זה"

לסיכום:

בכל הנוגע לגניבת זרע, בין אם מדובר באם שמואשמת בביצוע המעשה ובין אם הנך הגבר הטוען לכך, יש חשיבות רבה להיוועצות בעורך דין לענייני משפחה. על כל החלטה שתינתן בנושא יש השלכות הנוגעות לילד שהובא לעולם בסופו של יום, ויש לדאוג לצרכיו, לכלכלתו ולחובת ההורים להיות אקטיביים בגידולו. אי לכך, עורך דין יוכל להסביר את ההליכים המשפטיים, את כלל ההשלכות ואת האפשרויות העומדות בפני הצדדים.

צרו קשר מיידי

לייעוץ מיידי

התקשרו עכשיו:

077-558-5447
054-4956855

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס



דילוג לתוכן