לייעוץ מיידי חייגו: 054-4956855 | 077-558-5447

גישור וגירושין

גישור וגירושין

הליך גירושין הוא הליך רחב מאוד ולעיתים גם מורכב מאוד מבחינה משפטית. הליך גירושין הוא הליך קשה גם בשל ההיבטים האישיים שנלווים לו. כלומר, פירוק של תא משפחתי ופגיעה אישית בבני זוג ובילדיהם המשותפים.

הליך גירושין עשוי להתנהל בדרך הפורמאלית, כלומר: באמצעות ניהול הליך משפטי. מנגד, הליך משפטי יכול להתנהל גם ביעילות ובמהירות, באמצעות ניהול הליך גישור שימנע את המחלוקות המאפיינות הליך זה. במאמר שלפניכם נדון תחילה בשאלה מהו הליך גירושין. נסקור את ההליכים המשפטיים הנערכים במסגרת הליך הגירושין. בנוסף, נסביר מהם הקשיים שעימם זוגות מתגרשים נאלצים להתמודד.

לאחר כל אלו, נסביר מהו הליך גישור וכיצד הוא עשוי לסייע לבני הזוג להתגרש במהירות וביעילות. נסביר כיצד מתנהל הליך גישור ומהם היתרונות והחסרונות הנלווים להליך זה. כל זאת, לנוחיות הגולשים והגולשות, כדלקמן:

מה כולל הליך גירושין?

הליך גירושין מהווה כינוי כולל למספר הליכים שיש לבצע, כאשר בני זוג מתכננים גירושין. אלו ההליכים: הליך הגירושין לגופו, תביעת מזונות, תביעת משמורת ילדים וכן תביעה לחלוקת רכוש. כל אחת מהתביעות האלו יכולה גם להתנהל בנפרד, מה שמייקר ומגביר את הקושי הקיים גם כך במסגרת הליך גירושין. הבה נסביר על כל אחד מההליכים הללו, כדלקמן:

תביעת גירושין: בישראל, הליכי גירושין כפופים לדין הדתי-עברי. כלומר, בני זוג יכולים להינשא בארץ מעל פי הדין העברי-הלכתי שחל עליהם. כך גם גם לגבי אזרחים שאינם יהודים, עליהם חל הדין הדתי הרלוונטי. בישראל ישנם בתי דין דתיים לכל עדה דתית. כאשר מדובר ביהודים, הסמכות לשפוט בענייני נישואין וגירושין שמורה לבית הדין הרבני וזאת בהתאם להוראותיו של חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. חוק זה קובע, כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה. בנוסף, הוראותיו של חוק הנקרא "דבר המלך במועצתו" קובעות, כי באשר לבני הדתות האחרות בישראל (מוסלמים, נוצרים ודרוזים), תינתן אוטונומיה בכל הנוגע לשפיטה בענייני נישואין וגירושין. חוק זה הוחל בארץ ישראל לפני הקמת המדינה והוא קיים עד היום. לכן קיימים גם בתי דין שרעים האמונים על שפיטה בענייני אישות בין מוסלמים וכך גם בתי דין נוצרים ודרוזים.

מעתה נדון בדין החל על יהודים. יהודים המבקשים להתגרש בישראל, יעשו כן באמצעות הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני. תביעת גירושין, במידה והיא לא נעשית בהסכמה באמצעות הגשת הסכם גירושין לאישור, היא נחשבת לתביעה משפטית לכל דבר ועניין. מבקש הגירושין צריך להגיש כתב תביעה, לשלם אגרה וכן להוכיח כי יש לו עילת גירושין מבין העילות המוכרות בדין הדתי-עברי. לדוגמא: עילת בגידה, עילת "אישה מורדת", מום גופני ועוד. במידה ובית הדין הרבני מצא לאחר ניהול הליך משפטי, כי יש עילת גירושין, אזי יינתן פסק דין לגירושין אשר יחייב גט. אך הדרך לקבלת הגט עשויה לעבור דרך הליך משפטי ארוך ויקר.

תביעת משמורת והסדרי ראיה: אם לבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שבעת גירושין עולה השאלה מי יישא באחריות לגידול השוטף של הילדים. ההורה אשר זוכה לשמש בתור ההורה האחראי על הגידול השוטף בילדים, הוא ההורה ה"משמורן", הנהנה ממשמורת בלעדית. לעומת זאת, ההורה אשר אינו משמש בתור הורה משמורן, יהיה זכאי להסדרי ראיה, כלומר, ימים קבועים בשבוע שבהם הוא יישא באחריות לגידול הילדים המשותפים. ישנה גם אפשרות שההורים יישאו במשמורת משותפת על ילדיהם. במקרה זה, האחריות לגידולם תהיה שווה ותתחלק מבחינת הזמנים בין שני ההורים. את סוגיית משמורת הילדים, יכולים ההורים להסדיר בהסכמה. לחלופין, במידה ואין בין ההורים הסכמה, יש לקיים הליך משפטי. ככלל, הסמכות לעסוק בתביעת משמורת ילדים והסדרי ראיה, מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה.

תביעת מזונות: אם לבני הזוג יש ילדים משותפים, אזי עולה סוגיה נוספת שאותה עליהם להסדיר: סוגיית מזונות הילדים. הדין קובע, כי האב חב במזונות ילדיו באופן מוחלט וזאת מכוח הדין הדתי-עברי. למעשה, האב חב במזונות ילדיו עד אשר הם בגירים וכן אפילו עד סיום השירות הצבאי שלהם. במסגרת קביעת גובה המזונות, נלקחים בחשבון שיקולים כגון: גובה ההכנסה של האב, גובה ההכנסה של האם וגם רמת החיים שאליה הורגלו הילדים. אך נדגיש, כי חובת האב בתשלום מזונות היא מוחלטת ואינה נוגעת לעצם העובדה אם הוא משתכר או לאו. תכליתם של דמי המזונות היא להבטיח לילדי האב קיום כלכלי הולם. הסמכות לעסוק בתביעות מזונות שייכת גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט לענייני משפחה. אם בני הזוג אינם מגיעים להסכמה באשר לגובה דמי המזונות, פתוחה בפניהם הדרך לפנות לבית הדין או בית המשפט.

תביעת רכוש: נושא נוסף שבני זוג בהליך גירושין צריכים להסדיר, הוא סוגיית הרכוש המשותף. במהלך חיי הנישואין, בני הזוג יעמלו ויצברו יחדיו רכוש משותף, אשר נכלל במסת הרכוש המשפחתית. בעת גירושין, עולה הצורך לערוך חלוקה של כל הרכוש המשותף של בני הזוג. הכלל בכל הנוגע לחלוקת רכוש, מוגדר בחוק יחסי ממון, התשל"ג-1973. חוק זה קובע, כי בעת גירושין ייערך בין בני זוג "הסדר איזון משאבים". דהיינו: הרכוש המשותף של בני הזוג יחולק באופן שווה ביניהם. נעיר כי "רכוש משותף" בהתאם לחוק זה, כולל גם קופות גמל, חסכונות, פנסיה, קניין רוחני, דירות מגורים וכל רכוש פיזי.

יצוין שחוק יחסי ממון "מחריג" מהסדר איזון המשאבים רכוש כגון: קצבת זקנה, קצבת אלמנות, רכוש שאחד מבני הזוג קיבל בירושה, או רכוש שאחד מבני הזוג רכש עוד לפני חיי הנישואין. חוק יחסי ממון קובע ברירת מחדל חוקית, שלפיה הרכוש המשותף יחולק בין בני הזוג באופן שווה. לכלל זה יש שני חריגים:

החריג הראשון מתייחס לסיטואציה שבה בני הזוג ערכו ביניהם הסכם ממון. מדובר בהסכם אשר מסדיר אופן חלוקת רכוש שונה בין בני הזוג, מברירת המחדל הקבועה בחוק יחסי ממון. אם בני הזוג ערכו הסכם ממון ואישרו אותו בפני בית המשפט לענייני משפחה, הרי שהסכם הממון הוא זה אשר יחייב אותם בכל הנוגע לחלוקת הרכוש.

החריג השני קבוע בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. סעיף זה קובע, כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי לחרוג מהסדר איזון המשאבים, בנסיבות מיוחדות ולבקשת אחד מבני הזוג. כלומר, בית המשפט יכול לקבוע חלוקת רכוש שונה, אך במקרים כאלו עליו לשקול את ההכנסה של בני הזוג וגם האם מדובר בנסיבות מוצדקות וחריגות.

ככלל, ענייני רכוש נדונים בפני בית המשפט לענייני משפחה. אך גם בית הדין הרבני מוסמך לדון בענייני רכוש (וגם משמורת ילדים), אם מוגשת אליו תביעת גירושין הכורכת במסגרתה גם את סוגיית הרכוש או את סוגיית המשמורת.

מהם הקשיים האופייניים להליך גירושין:

בתור עורכי דין לגירושין, אנו מזהים מספר קשיים שמאפיינים את רוב בני הזוג שנמצאים בהליכי גירושין. אנו מבקשים להציג את הקשיים האופייניים, כדי להמחיש בהמשך, כיצד, במסגרת הליך גישור גירושין, אפשר להקל רבות על בני הזוג . נציג את הקשיים כדלקמן:

עלויות כספיות מהותיות: בני זוג בהליך גירושין סובלים מקשיים כספיים. בדרך כלל, האב מוצא עצמו חב במזונות וגם אחראי על תשלום שכירות לדירה נפרדת שאליה עבר. מנגד, האם אשר בדרך כלל מקבלת את המשמורת הזמנית על הילדים, מוצאת עצמה גם אחראית על הגידול השוטף בילדים, בהתאם להסדרי הראיה הזמניים שנקבעו.

כמו כן, הליכי גירושין מצריכים עלויות כספיות משמעותיות, כמו תשלום אגרות משפט, חוות דעת, עלויות שכר טרחת עורך דין וכן אובדן ימי עבודה רבים, כדי להופיע בערכאות המשפטיות. ללמדנו, שהליך גירושין הוא הליך יקר מאוד, אשר עשוי לעלות לבני הזוג ביחד ולחוד סכומים ניכרים המגיעים לעיתים לעשרות ומאות אלפי שקלים. במקביל, ההכנסות המשותפות של התא המשפחתי כבר אינן קיימות, שכן בעת פרידה והליך גירושין, שני בני הזוג מפסיקים להיות תא משפחתי אחד וכל אחד מהם הופך להיות אחראי על כספיו שלו. אלו הסיבות לקושי הכספי הרב, שממנו סובלים בני זוג המצויים בהליך גירושין.

בדידות רגשית: אין דבר הקשה יותר מפירוק של תא משפחתי. לפתע התא המשפחתי החם והמגונן כבר לא קיים יותר. אין ספק שפרידה מבן או בת זוג, עמם הקמתם בית ומשפחה, היא דבר קשה מנשוא. לכן, אחד הקשיים המהותיים ביותר הוא הבדידות, במיוחד בשלב הראשון שלאחר הגירושין. תחושת הבדידות עצומה – וכוונתנו לבדידות הרגשית ולא בהכרח הפיזית.

ריחוק מהילדים כקושי מהותי: אחד הקשיים המאפיינים ביותר את הליך הגירושין, הוא הריחוק מהילדים המשותפים. בעת פרידה, בדרך כלל נקבעים הסדרי ראיה להורה הלא משמורן. אומנם, הסדרים אלו הם אולי זמניים, אך לפתע האב אינו פוגש את ילדיו, אלא בזמנים קבועים. זאת, בניגוד לעבר לפני הגירושין, כאשר האב חי עם ילדיו באותו הבית. חשוב גם להדגיש, שהקושי האישי והרגשי הנובע מהריחוק הפתאומי מהילדים המשותפים, הוא גם נחלתם של הילדים, אשר לפתע צריכים להתרגל לסיטואציה חדשה, שלפיה משפחתם, במתכונת שאליה גדלו, כבר לא תתקיים.

הליך גישור – להלכה ולמעשה:

כאשר שני "צדדים-ניצים" חלוקים ביניהם, הם רשאים לפנות לבית המשפט. בית המשפט יקבע מי מהצדדים אחראי או אשם, לאחר שמיעת עדויות, ראיות וסיכומים. על בית המשפט מוטלת חובה לשפוט בהתאם לראיות שתוצגנה בפניו. הדין הוא עיוור, שכן הוא מבוסס על החוק היבש. מצד שני, כאשר שני צדדים חלוקים ביניהם, הם יכולים גם לבחור בדרך אחרת, של פשרה, כלומר: בדרך של גישור. דהיינו, במקום לפנות לבית המשפט אשר יכריע את הדין על פי ראיות אובייקטיביות, הצדדים יכולים לפנות למגשר, שתפקידו לגשר בין הניצים ולהביא את הצדדים החלוקים לידי הסכם פשרה. אומנם כל אחד מהצדדים יוותר במעט, אך הפשרה שתינתן תהיה לשביעות רצונם. הכרעה שניתנת במסגרת הליך משפטי, תמיד תפגע באחד מהצדדים. נראה שבית המשפט העליון נגע בדיוק בנקודה שאליה התייחסנו עתה: "לדין פנים זועפות, לפשרה פנים שוחקות. הפשרה מאירה פנים לכל המתדיינים, מכבה את אשר המחלוקת שביניהם ואינה משאירה גחלים לוחשות העלולות להציתה מחדש. לעומתה, ההכרעה השיפוטית מזעיפה בדרך כלל את פניה למי מן המתדיינים. היא סופה המשפטי של המחלוקת, אולם לא בהכרח מכבה את גחליה" (ע"א 97\1639 אגיאפוליס נ' טרה סנטה, (פורסם בנבו)).

גישור הוא הליך וולונטרי, שבמסגרתו צדדים להליך משפטי, פונים לאדם שלישי – מגשר – שעליו להביא את הצדדים לידי פשרה מוסכמת. כיום, הליכי גישור הפכו להיות אבן יסוד במשפט הישראלי, שכן שימוש בהליכי גישור נעשה בהליכים אזרחיים ואף בהליכים פליליים. במסגרת תחום דיני המשפחה, הליכי גישור נפוצים מאוד, במיוחד במסגרת הליכי גירושין.

הליך גישור גירושין מתנהל בפני מגשר גירושין. תפקידו של המגשר – להביא את הצדדים באמצעות הידברות, לידי הסכם גירושין, שיהיה לרווחתם של בני הזוג וכרצונם. בניגוד לשופט בבית המשפט, מגשר אינו מוסמך להכריע בצדקת הטענות של בני הזוג. על מגשר הגירושין לפייס בין בני זוג וליצור אווירה נעימה לשיג ושיח לקראת חתימה על הסכם פשרה. זו תכלית הגישור – לשמש "גשר" בין הצדדים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבני זוג בהליך גירושין.

איך מתנהל הליך גישור גירושין?

הליך גישור אינו הליך משפטי, אלא הליך וולונטרי: בני הזוג לא אמורים לשכנע את המגשר בצדקת טענותיהם, אלא לקיים בפני המגשר הליך של הידברות, כדי להגיע לפשרה מוסכמת ביניהם בסוף ההליך. מכאן, שכדי לקיים הליך גישור, על בני הזוג להגיע תחילה להחלטה אישית ומושכלת, שלפיה הם מעוניינים לפנות להליך גישור.

לאחר שבני הזוג מחליטים ומסכימים על פנייה להליך גישור, עליהם למצוא מגשר גירושין מוסמך ובעל ניסיון. אנו סבורים, כי כדאי מאוד לפנות למגשר שהוא גם עו"ד גירושין, משום שרק עורכת דין גירושין, בעלת ניסיון בתחום, תוכל לסייע לבני הזוג בתור מגשר\ת, בצורה טובה בהרבה מכל מגשר אחר. כמו כן, מגשר לגירושין שהוא גם עורך דין גירושין, יקל להבין מהם הצרכים וגם האינטרסים של בני הזוג, מה שיסייע לו להביאם ביתר קלות לידי פשרה בסיום הליך הגישור.

כאשר בני הזוג בוחרים מגשר, הם בדרך כלל מקיימים עמו פגישת היכרות. במסגרת הפגישה, המגשר ישוחח עם שניהם ויבין מהם הרצונות שלהם. כמו כן, הוא בדרך כלל ישב לפגישה אישית נפרדת עם כל אחד מבני הזוג, כדי לשמוע על נקודות נוספות שכדאי לדעת, לפני שיתחילו הצדדים לקיים הליך גישור כהלכתו. לאחר סיום פגישת ההיכרות, בדרך כלל ייקבע מועד לגישור נוסף, אולי אפילו מספר מועדים נוספים. היתרון המהותי ביותר במסגרת הליכי גישור גירושין, הוא כי בני הזוג הם אלו אשר שולטים בהליך. הם מחליטים מתי יתקיים הליך גישור וזאת בניגוד להליך משפטי, שבו מועדי הדיון נקבעים ע"י בית המשפט בלבד.

אם בני הזוג החלו לקיים הליך הגישור וההליך מתנהל כשורה ובסיומו בני הזוג אכן מצליחים להגיע לידי פשרה, הרי שאת הסכם הפשרה יהיה עליהם להגיש בפני ערכאות. למשל, אם מדובר בהסכם גירושין שכולל את שאר הסוגיות הנוגעות לגירושין, אזי אפשר יהיה להגיש את מלוא ההסכם לבית הדין הרבני. אם מדובר רק בהסכם ממוקד, שלמשל נוגע רק לחלוקת הרכוש המשותף, אזי יהיה אפשר להגיש את ההסכם לבית המשפט לענייני משפחה. מצד שני, אם בני הזוג לא הצליחו להגיע לידי פשרה במסגרת הליך הגישור, תמיד שמורה להם הזכות לפנות לבית המשפט.

מהם היתרונות במסגרת הליך גישור?

להליכי גישור גירושין יש מספר יתרונות, כפי שנציג להלן. לאחר מכן, נציג את החסרונות, לצורך השלמת התמונה:

היכולת לשלוט על ההליך: במסגרת הליך משפטי, בני הזוג אינם שולטים בהליך, אלא בית המשפט. ברצונו ייקבע מועד לדיון הוכחות, ברצונו ייקבע מועד לישיבה מקדמית. ברצונו ייקבע מועד לדיון קרוב או רחוק. לעומת זאת, במסגרת הליך גישור, בני הזוג הם אשר שולטים בהליך. אם הם מעוניינים לקיים שלוש ישיבות גישור במרחק של שבועיים, הרי שזכותם לעשות כן. מאידך, אם הם אינם מעוניינים לקיים ישיבת גישור בתקופה מסוימת, הם רשאים לעשות זאת. למעשה, היתרון המהותי במסגרת הליך גישור, הוא שבני הזוג מנהלים את ההליך ולא צד שלישי.

עלות כספית נמוכה: הליכי גירושין עולים המון כסף. שכר טרחת עורכי דין משפחה, אגרות, עלויות של חוות דעת וכאמור אובדן ימי עבודה, עשויים להגיע לסכומים של עשרות ומאות אלפי שקלים. לעומת זאת, הליך גישור הוא זול בהרבה, שעלותו לרוב נעה בין כמה אלפי שקלים בודדים עד לסכומים של 10,000-20,000 ₪, בהתאם למוניטין של המגשר, זמן הגישור ומשך התהליך. מדובר בסכומים נמוכים משמעותית, שבוודאי יכולים להקל על בני זוג במסגרת הליך גירושין.

הליך נעים ואווירה נוחה: הליך המתנהל בבית המשפט אינו תמיד נעים לבני הזוג. לא פעם, שני בני הזוג צריכים להכפיש איש את רעותו לצורך השגת היעד המשפטי. מנגד, הליך גישור הוא הליך נעים בהרבה. בני הזוג לא צריכים להכפיש אף אחד, הם לא נחקרים חקירה נגדית מתישה ולא נעימה. על בני הזוג לקיים הידברות בתום לב, באווירה נעימה, לצורך הגעה לפשרה.

מהם החסרונות במסגרת הליך גישור?

לא תמיד ההליך מתאים לכולם: נראה כי החיסרון המהותי ביותר הוא, שהליך גישור לא תמיד מתאים לכולם. ישנם בני זוג שפשוט אינם רוצים, עמוק בליבם, להגיע לפשרה. אי לכך, כל הליך גישור שהם יקיימו, יהיה הליך סרק. לכן, כפי שציינו, הליך גישור הוא הליך שבני הזוג באמת ותמים צריכים לרצות להגיע אליו.

פשרות לא תמיד משקפות את המציאות: לעיתים, הליך גישור עשוי לסייע מאוד לבני הזוג. אך המציאות וגם הניסיון שלנו מעידים, שיכולות להיווצר סיטואציות שבהן אחד מבני הזוג מוותר במסגרת הליך גישור לגירושין, אף ויתורים מפליגים, בשל מצב רגשי או חולשה. למשל, לעיתים צד בהליך גירושין יכול לוותר רבות מחמת אי הבנה, או פער כלכלי בינו לבין בן או בת הזוג. לכן, גם הסכמים הנולדים במסגרת הליך גישור, לא תמיד משקפים את המציאות ואת התוצאה המוצדקת.

לסיכום:

במסגרת המאמר, ביקשנו להסביר מהו הליך גישור גירושין, להראות את סגולותיו ובאותה נשימה גם את חסרונותיו. כדי להבין מהו הליך גישור ומדוע כדאי לפנות להליך זה, סקרנו גם את ההליכים הנלווים להליך הגירושין, שכולם יחדיו מצריכים תשומת לב והשקעה של משאבים רבים ע"י בני הזוג. הליך גירושין הוא גם הליך קשה רגשית ונפשית, במיוחד כאשר הוא מתנהל בבית המשפט. לכן, הליך גישור יכול להוות פתרון חלופי נאות, שיהיה בו כדי להקל על בני הזוג המבקשים להתגרש.

צרו קשר מיידי

לייעוץ מיידי

התקשרו עכשיו:

077-558-5447
054-4956855

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס



דילוג לתוכן