לייעוץ מיידי חייגו: 054-4956855 | 077-558-5447

גט והליך גירושין

גט והליך גירושין

אם אתם/ן נמצאים או נמצאות במסגרת הליך גירושין, או לחלופין, אם בכוונתכן\ם לפנות להליך גירושין, אז כנראה שהגעתם/ן למאמר הזה לא במקרה. עם זאת, קיים גם סיכוי גבוה מאוד שהגעתם/ן למאמר הזה סתם כך כי תחום הגירושין והדין הרלוונטי הנוגע לו, מעניינים אתכן/ם. בדיוק לשם כך, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן.

במסגרת המאמר, נעסוק במעטפת הרחבה הנקראת הליך גירושין. במדינת ישראל, ענייני גירושין ונישואין הם עניינים מורכבים מאוד, היות והם מוסדרים בהתאם לדין הדתי-אישי, מה שמכתיב מספר רב של הליכים שונים ובנוסף ישנם מספר אפיקים המשמשים אנשים המעוניינים להינשא לא על פי הדין הדתי-אישי, או אנשים שפשוט מבקשים לקיים זוגיות ללא נישואין (כלומר – ידועים בציבור).

זאת ועוד: בניגוד לסברה הרווחת בציבור, במסגרת הליך גירושין, לא די בעצם הגירושין כדי להביא לכדי פרידה סופית. זוג המבקש להתגרש, צריך להסדיר מגוון רב של נושאים, החל מהגירושין ועד ענייני משמורת ילדים, מזונות ילדים, מזונות אישה וכן עניינים הנוגעים לחלוקת הרכוש המשותף.

מהו הליך הגירושין אשר בסופו ניתן הגט המיוחל? מה הוא כולל? על כל אלו נענה במאמר שלהלן וכן נחלק מספר טיפים למי שמעוניין להתגרש בקלות יחסית.

לפני שנתחיל במאמר, נבקש להבהיר ולהעיר כי אין במאמר שלהלן כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי ופרטני. לשם כך ניתן לפנות למשרדנו ולתאם פגישת ייעוץ.

הליך גירושין ממבט רחב

הליך גירושין הוא בעצם כינוי להליך אחד גדול, שכולל בתוכו מספר רב של הליכים, אשר בסיומם מגיעים בני הזוג לידי פרידה. עם זאת, עצם קבלת הגט בבית הדין הרבני לא מסיימת בהכרח את ההפרדה האמתית בין בני הזוג, כפי שנסביר בחלק שלהלן:

תביעת גירושין

החלק המהותי ביותר במסגרת הליך הגירושין הוא תביעת הגירושין הנדונה בבית הדין הרבני. בישראל, ענייני נישואין וגירושין מוסדרים באמצעות הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש"יג-1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי דין רבניים"), קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים, ייערכו בישראל על פי דין תורה.

בהתאמה, חוק שיפוט בתי הדין הרבניים מעניק לבית הדין הרבני את הסמכות הבלעדית לעסוק בתביעות גירושין בין יהודים. בניגוד לדעה רווחת, אדם המבקש להתגרש, אומנם עתיד לנהל תביעת גירושין בבית הדין הרבני, אך תביעה זו היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין, על כל המשתמע מכך. נרחיב על כך בהמשך.

מעבר לאמור, נציין כי בארץ פרוסים מספר בתי דין רבניים אזוריים, אשר מהווים את הערכאה השיפוטית הראשונה. מעל בתי הדין האזוריים, קיים בית דין רבני גדול, המשמש בתור ערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים האזוריים. מעבר לכך, אפשר גם לפנות לבית המשפט העליון ביושבו כבג"ץ, בכל הנוגע להחלטות בתי הדין הרבניים. הליכי גירושין בפני בית הדין הרבני, נערכים בפני הרכב של שלושה דיינים.

כאמור, תביעה לגירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. כאשר אדם טוען שפלוני חב לו כספים, עליו להוכיח זאת. כאשר אדם מבקש להתגרש ובשל כך מגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, עליו להוכיח כי קיימת עילת גירושין, המקימה לו את הזכות להתגרש. עילות הגירושין מוגדרות בדין העברי-דתי. בין עילות הגירושין המוכרות: בגידה – כלומר – אישה המקיימת יחסי אישות עם גבר אחר. מעשה כיעור– כלומר – התנהגות לא ראויה מצד האישה שלא בהכרח עולה בגדר בגידה. אישה מורדת, גם היא עילת גירושין, כלומר – אישה שלא מקיימת את מטלות הבית, נוהגת בגסות כלפי בעלה ועוד. עילת גירושין נוספת היא למשל התנהגות אלימה של הבעל, או לחלופין מום או פגם גופני של אחד מבני הזוג, שלא היה ידוע עד לנישואין.

תביעת גירושין מתנהלת בדומה לתביעה אזרחית רגילה: הצדדים מתייצבים לדיון ומנהלים הליך הוכחות אשר במסגרתו יעידו בעצמם או אף יזמנו עדים מטעמם. בסיום הליך ההוכחות, במידה והוכחה עילת הגירושין, אזי בית הדין הרבני יורה על מתן וסידור גט.

חשוב להדגיש כי בית הדין הרבני הוא חלק אחד מהדין הנקרא "דיני המשפחה בישראל". בית המשפט העיקרי בתחום דיני המשפחה הוא בית המשפט לענייני משפחה, אשר בסמכותו לעסוק בכל עניין משפחתי, מלבד תביעות גירושין וענייני נישואין בין יהודים.

מה הדין כאשר קיים הסכם גירושין?

תביעת גירושין אפשר לנהל באמצעות הליך משפטי, על כל המשתמע מכך. דהיינו – תביעת גירושין שנדונה מן ההתחלה ועד הסוף בבית הדין הרבני. עם זאת, תביעת גירושין יכולה להתנהל גם בהסכמה. כלומר, בני זוג יכולים לערוך הסכם גירושין ואז להגיש לבית הדין הרבני תביעה לאישור הסכם גירושין. במקרה כזה, אין לבני הזוג צורך לנהל הליך גירושין ארוך, מאחר ויש ביניהם הסכמה לגבי עצם הגירושין. הסכם גירושין יכול להיות הסכם הכולל רק הסכמה לגבי הגירושין לגופם. עם זאת, הסכם גירושין יכול להתייחס לכל היבטי הגירושין, כפי שגם נסקור בהמשך.

גירושין בישראל – בין בני דתות אחרות

כאמור, ענייני נישואין וגירושין בישראל נערכים בהתאם לדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. כאשר מדובר ביהודים, הדין שיחול עליהם הוא הדין העברי. עם זאת, גם בני שאר הדתות בישראל, מקיימים את דיני הנישואין והגירושין בהתאם לדין הדתי-אישי. השאלה הנשאלת היא: מה המקור לכך? נסביר –

עוד בימי המנדט הבריטי, חוקק בארץ ישראל חוק אשר נקרא "דבר המלך במועצתו לארץ ישראל". אותו חוק הקנה לכל הדתות בארץ ישראל את הסמכות לעסוק בשפיטה בתחום ענייני הנישואין והגירושין והמעמד האישי. כך שכבר אז, נישואין וגירושין בין מוסלמים, נוצרים ויהודים, נערכו בהתאם לדין הדתי-אישי. בהתאמה, גם אז וגם כיום, לכל דת יש בתי דין דתיים משלה, אשר אמונים על שפיטה בענייני גירושין ונישואין. לימים, כאשר הוקמה מדינת ישראל, דבר המלך במועצתו לא בוטל, אלא שונה באמצעות חקיקת חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, שאותו הזכרנו לעיל. כאמור, חוק זה קובע כי גירושין ונישואין בין יהודים יערכו לפי דין תורה. אך הדין החל כיום גם באשר לבני דתות שונות, הוא הדין הדתי-אישי, בהתאם לדבר המלך במועצתו.

כך שבישראל, מוסלמים המבקשים להתגרש, ייעשו כן באמצעות הגשת תביעת גירושין לבית הדין השרעי. נוצרים, יפנו לבית דין נוצרי. דרוזים, כנ"ל. אין ספק שהכפפת הדין הדתי-אישי על ענייני הנישואין והגירושין, מביאה לפגיעה באזרחים רבים. למשל, כאשר בני זוג שאינם בני אותה דת מבקשים להינשא, הם לא יכולים לעשות כן בארץ, משום שאף דין דתי אינו מכיר בנישואי תערובת, אלא רק באמצעות המרת דת. גם נישואין חד מיניים אינם מוכרים על ידי אף דת. לכן, אחד הפתרונות שנמצאו בנושא, הוא נישואין במדינות זרות. אפשרות נוספת לעקוף את הדין הדתי, היא לא להינשא כלל, אלא לקיים מערכת יחסים זוגית המכונה "ידועים בציבור".

ענייני מזונות ילדים ואישה

נושא נוסף ומהותי שאותו בני זוג צריכים להסדיר במסגרת הליך גירושין, הוא נושא המזונות. מזונות מתחלקים לשני עניינים: מזונות ילדים שהם הנושא הנדון והשכיח ביותר והנושא השני הוא מזונות אישה. הבה נסביר.

מזונות ילדים, הם בעצם תשלום קבוע וחודשי שבו נושא האב. תכליתם של מזונות אלו היא להבטיח לילדיו של האב קיום כלכלי הולם, למרות שאינם חיים עם אביהם תחת אותה קורת גג. החובה המוטלת על האב לשאת במזונות ילדים היא חובה מוחלטת היונקת מן הדתי-אישי-יהודי. מאחר והדין הדתי-אישי הוא זה אשר חל בענייני מזונות, הרי שעל אבות שנמצאים במסגרת הליך גירושין, מוטלת החובה לשאת במזונות ילדיהם.

הכלל הוא כי אב חייב במזונות ילדיו מדין חובה בכל הנוגע לצרכיו השוטפים והבסיסיים של הילד, כמו רפואה, ביגוד, מדור וכלכלה. מעבר לכך, להוצאות הלא שוטפות של ילדי האב והחל מגיל 6, חייב האב במזונות מדין צדקה. כלומר, מזונות אלו נגזרים כבר מיכולת ההכנסה של האב, יכולת ההשתכרות של האם ועוד. אך עד גיל 6 חייב האב במזונות מוחלטים, שכן אלו הם מזונות מדין חובה. לאחר מכן, עד גיל 15, האב חייב במזונות מדין חובה בכל הנוגע לצרכים הבסיסיים, אך באשר לצרכים הלא בסיסיים חייב האב רק מדין צדקה. מגיל 15 חייב האב במזונות ככלל, מדין צדקה. כלומר, המזונות נגזרים משיקולים נוספים.

ענייני מזונות אפשר להסדיר בהסכמה בין בני הזוג, אך כאשר אין הסכמה, האם, באמצעות ילדיה, זכאית למזונות ילדיה כבר מרגע הפרידה. כלומר, לא בהכרח מרגע קבלת הגט, אלא מהרגע שבו הבעל כבר לא מתגורר עם משפחתו תחת אותה קורת גג. כבר בשלב הזה, אפשר להגיש בקשה למזונות זמניים. ענייני מזונות יכולים להתנהל בפני בית הדין הרבני, אך גם לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לעסוק בענייני מזונות.

באשר למזונות אישה. הכלל הוא כי אישה עשויה להיות זכאית למזונותיה עד למתן הגט הסופי, שכן מרגע קבלת הגט, הבעל כבר לא "אחראי" מכוח הכתובה על האישה ואין זו מחובתו לדאוג לכלכלה. עם זאת, בניגוד למזונות ילדים, מזונות אישה אינם מזונות מוחלטים. אם הם נפסקים לחובת הגבר, הרי שיש לקחת בחשבון מספר רב של שיקולים, כמו יכולת ההכנסה של הבעל ושל האישה, התנהגות האישה (שבמקרים מסוימים עשויה לאבד את מזונותיה) ועוד. אישה שבוגדת בבעלה, או אישה שמשתכרת יותר מבעלה, לא תיהנה בהכרח ממזונותיה.

ענייני משמורת ילדים והסדרי ראיה

הנושא החשוב ביותר שבני זוג צריכים להסדיר במסגרת הליך גירושין, הוא נושא המשמורת על הילדים. כאשר בני הזוג מתגוררים יחדיו ומקיימים משק בית משותף, הרי ששאלת המשמורת אינה רלוונטית והיא בוודאי לא תעסיק את בני הזוג. עם זאת, כאשר בני זוג מתגרשים, עולות השאלות: היכן ישהו הילדים, מי מההורים ישמש בתור משמורן ועוד.

לפני שנסביר בהרחבה מה ההבדל בין משמורת להסדרי ראיה וכן מהי משמורת משותפת, נבקש להציג שני עקרונות חשובים בתחום המשמורת. העיקרון הראשון הוא עיקרון טובת הילד. כלומר, בית המשפט יטיל את המשמורת, או יקבע את שיעור הסדרי הראיה, בהתאם לטובת הילד. דהיינו, באמצעות סיוע מפקידת סעד, העורכת מבחני מסוגלות הורית, יקבע בית המשפט היכן ייטב לילדים לגדול: האם במשמורת בלעדית של האם, או שאולי במשמורת משותפת ועוד. זהו "עיקרון-העל" בתחום דיני משמורת הילדים. עם זאת, עיקרון חשוב נוסף שיש להכיר הוא חזקת הגיל הרך הקבועה בחוק. חזקה זו גורסת, על סמך מחקרים פסיכולוגים וסוציאליים, כי ילדים עד גיל 6 קשורים יותר לאמם. לכן, חזקה זו קובעת גם כיום, שבהיעדר נסיבות מיוחדות, ילדים עד גיל 6 יועברו באופן אוטומטי לאמם.

עתה נשאלת השאלה, מהי משמורת ומהם הסדרי ראיה? הבה נסביר – משמורת היא בעצם סטטוס חוקי, אשר נמסר להורה אשר בעת גירושין, זוכה לשמש בתור ההורה האמון על הטיפול הקבוע והשוטף בילדיו. כאשר משמורת בלעדית נמסרת להורה אחד, אזי ההורה השני זכאי לקיים הסדרי ראיה. כלומר, ימים קבועים במהלך השבוע ולעיתים גם כל סוף שבוע שני, שבהם הוא זוכה לבלות עם ילדיו והוא זה אשר אמון על הטיפול השוטף בהם, בזמנים שבהם הוא מקיים את הסדר הראיה.

בנוסף לאפשרויות שהצגנו, ישנה גם אפשרות לקיים משמורת משותפת. כלומר, לא משמורת בלעדית המוענקת להורה אחד והסדרי ראיה להורה השני, אלא משמורת שהיא משותפת לשני ההורים. שני ההורים זוכים לגדל את ילדים במשותף בפרק זמן שווה ובכך הם נהנים מלהיות הורים במשרה מלאה יותר, מה שמקטין את הפגיעה בילדים.

כאמור, בית המשפט יכריע בענייני המשמורת בהתאם לטובת הילדים. בית המשפט רשאי גם להטיל על ההורים לקיים משמורת משותפת, אפילו אם בין ההורים אין הסכמה באשר לאופן הסדרת המשמורת. נעיר כי ענייני משמורת נדונים ככלל בבית המשפט לענייני משפחה, אך עדיין, בית הדין הרבני עשוי "לקנות" סמכות לעסוק בענייני משמורת, אם מי שמגיש תביעת גירושין כורך יחד עם תביעת הגירושין, גם תביעת משמורת. יודגש כי כל מקרה נבחן לגופו. ישנם מקרים שבהם כדאי להגיש תביעה כרוכה לבית הדין הרבני, כך שהוא יכריע גם בסוגיית המשמורת. אך לעיתים עדיף דווקא להגיש תביעת משמורת נפרדת.

חלוקת רכוש במסגרת הליך גירושין

הנושא האחרון שנתייחס אליו במאמר זה, נוגע לדיני חלוקת רכוש בין בני זוג, בעת גירושין. אין ספק שבעת גירושין, בני הזוג צריכים גם להסדיר את הנושא הזה. במידה ובני הזוג מקיימים יחדיו משק בית משותף, הרי שסוגיית חלוקת הרכוש לא בהכרח תתפוס חלק במרקם החיים המשותפים. אך בעת גירושין, סוגיית חלוקת הרכוש עולה ביתר חריפות ולא אחת גם מוציאה מבני הזוג כעס ורגשות שליליים רבים.

הדין הנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג, קבוע בחוק הנקרא "חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973" (להלן: "חוק יחסי ממון"). חוק יחסי ממון קובע ברירת מחדל בעת גירושין, בכל הנוגע לחלוקת הרכוש. חוק זה קובע כי בעת גירושין או פקיעת נישואין, ייערך בין בני זוג "הסדר איזון משאבים". במילים אחרות, חוק יחסי ממון קובע כי בעת גירושין, יקחו את כלל הרכוש המשותף של בני הזוג ויחלקו אותו באופן שווה בין בני הזוג. רכוש משותף בהתאם לחוק יחסי ממון, מוגדר בתור כל סוג של רכוש, למעט – קצבת אלמנות, קצבת נכות, קצבת זקנה, מתנה שקיבל אחד מבני הזוג ורכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הגירושין.

אומנם חוק יחסי ממון קובע ברירת מחדל חוקית, לפיה חלוקת הרכוש בין בני הזוג תהיה שווה, אך לכל כלל יש חריג ובמקרה של הסדר איזון המשאבים, יש שני חריגים. נסביר –

הסכם ממון – בני זוג יכולים לחלוק על הסדר איזון המשאבים, באמצעות עריכת הסכם ממון. הסכם ממון הוא הסכם שנערך בין בני הזוג, אשר במסגרתו הם מסכימים כי בעת גירושין, תיערך ביניהם חלוקת רכוש שונה. לחלופין, במסגרת הסכם ממון יכולים להחליט בני הזוג על סוגי רכוש שלא יילקחו בחשבון בתור רכוש משותף – בר איזון. נעיר כי הסכם ממון צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, או באמצעות נוטריון, במידה ומדובר בבני זוג שטרם נישאו.

חריגה מהסדר איזון המשאבים בהתאם להחלטת בית המשפט – ישנם מקרים שבהם בית המשפט, בהתאם לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, יכול לסטות מהסדר איזון המשאבים ולהורות על חלוקת רכוש שונה. עם זאת, מקרים אלו אינם שכיחים וכן על בית המשפט לקחת בחשבון, את יכולת ההשתכרות של בני הזוג ואת מסת הנכסים שלהם.

לסיכום חלק זה, נעיר כי ענייני רכוש בין בני זוג נדונים בבית המשפט לענייני משפחה בדרך כלל, אך כלל הכריכה אותו הסברנו בחלק בו עסקנו במשמורת ילדים, רלוונטי גם לענייני רכוש. כך שאפשר לכרוך תביעת רכוש עם תביעת גירושין ואז לדון בנושא בבית הדין הרבני.

טיפים לגירושין יעילים:

לאחר שהסברנו את הנושאים העיקריים הרלוונטיים במסגרת גירושין, נבקש, לקראת סיום המאמר, להציג חלק אופטימי יותר. בחלק שלהלן, נציג מספר עצות מועילות לשאלה כיצד ניתן להתגרש ביעילות יחסית ובמהירות:

תגדירו מטרות – מה אתם רוצים מהליך הגירושין? לצערנו צדדים רבים המקיימים הליך גירושין, שוכחים את השאלה הזו. המשמעות היא שבמקרים כאלו, בני הזוג יכולים בקלות למצוא את עצמם מנהלים הליכי גירושין מורכבים וארוכים, שלא לצורך. לכן, הגדרת מטרות כמו שהיא, חשובה לא רק בעולם העסקי, אלא גם בתהליך כל כך מורכב, כמו גירושין. לכן, אל תשכחו מהן המטרות שלכם ומדוע אתם\ן רוצים\ות להתגרש.

נהגו בכבוד – הטיפ החשוב ביותר למי שרוצה להתגרש ביעילות ובמהירות, הוא פשוט לנהוג בכבוד. בתור עורכי דין לענייני משפחה, אנו נתקלים במקרים רבים שבהם בני זוג נוהגים בחוסר כבוד ובזלזול, איש כלפי רעהו ורעותו. לצערנו, דווקא התנהגויות כאלו מסבכות את הליך הגירושין, על כל המשתמע מכך. עדיף להימנע מכך.

מומלץ לנסות לקיים הליך גישור – אנו ממליצים, במסגרת הליך גירושין, לנסות לקיים הליך גישור. הליך גישור הוא הליך וולונטרי, אשר במסגרתו בני הזוג מקיימים דיאלוג, בסיוע של מגשר גירושין. תפקידו של מגשר משפחה אינו להכריע בטענות בני הזוג, אלא לגשר ביניהם, דהיינו – להביא אותם להידברות שבסופה יוכלו בני הזוג להגיע לידי הסכם פשרה. הליכי גישור נערכים גם באווירה פחות פורמאלית ואינטימית. לכן, דווקא כאשר מתקיים הליך גירושין בין בני זוג, הליך גישור יכול להיות אפשרות נוחה לפתרון מחלוקות.

הדבר החשוב ביותר – לפנות לייעוץ משפטי – ניהול הליך גירושין הוא עניין מורכב מאוד ולכן חשוב מאוד להיעזר בבעל מקצוע. אל תנהלו הליך גירושין מבלי להיות מלווים בעורך דין גירושין בעל ידע וניסיון.

צרו קשר מיידי

לייעוץ מיידי

התקשרו עכשיו:

077-558-5447
054-4956855

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס



דילוג לתוכן