לייעוץ מיידי חייגו: 054-4956855 | 077-558-5447

ועדת שיפמן הייתה ועדה שהוקמה על מנת לבדוק את דיני המזונות בישראל. הוועדה הוקמה ביוני 2006 ולאחר כחצי שנה הגישה את מסקנותיה.
המטרה של הקמת ועדת שיפמן הייתה לחולל מפנה בדיני מזונות ילדים וליצור נקודת מוצא והתייחסות שונים ממה שהיה מקובל עד כה ונוהג בדין הישראלי. יצירת אחידות ושוויון בין ההורים, ביחס ליכולתם, ויצור טבלאות אשר יביאו לכך שפסיקת המזונות תהא צפויה, ופחות נתונה להשקפת עולמו של השופט, מה שיביא גם להפחתת ההתדיינויות בבתי הדין.

zamir-law2

בראשות הוועדה עמד פרופ' פנחס שיפמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר ומרצה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ומומחה בדיני משפחה. הוועדה מנתה נציגים של לשכת עורכי הדין , בית הדין הרבני, נציגי ביטוח לאומי ואנשי מקצוע נוספים.

בהתאם לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשיט – 1959 הקובע כי מזונות יחולו על פי הדין האישי שלגבי יהודים הוא דין תורה, המשית את מרבית הוצאות המחיה הבסיסיות של הילדים על האב וזאת גם אם האב חסר הכנסה. בעוד שהאם משתתפת במזונות הילדים רק בחלקם הקטן, אם בכלל, וזאת גם אם מצבה הכלכלי טוב משל האב.
מצב זה של חיוב בלעדי של האב בדמי מזונות, ללא התחשבות במצבו הכלכלי מביאה לכך שפעמים רבות האב קורס ואינו יכול לשאת בתשלום דמי המזונות כאשר בסופו של דבר נופלת האחריות על ביטוח לאומי ובנוסף גורם הדבר לריבוי התדיינויות משפטיות כגון הוצאה לפועל וכדומה.
ועדת שיפמן ניסתה לגבש נוסחה מתמטית המבוססת על שני מרכיבים עיקריים: הכנסות כל אחד מן ההורים, וחלוקת הזמנים המתקיימת בין ההורים ובאמצעות כך לפשט את פסיקת מזונות. מתוך נקודת המוצא ששני ההורים צריכים לשאת באחריות משותפת לילדיהם, טיפולית וכלכלית.

zamir-law3

תמצית המלצות הוועדה:

• זכות הילד והאחריות ההורית – מוצע להשתית את זכות הילד לתמיכה כלכלית כזכות עצמאית שלו ששני הוריו אחראים למימושה. זכות הילד היא עד הגיעו לגיל 21.
• שיעור התמיכה הכלכלית – קביעת שיעור התמיכה הכלכלית לפי הכנסות שני ההורים ומספר ילדיהם. ההורים ישאו בתמיכה הכלכלית לפי שיעור הכנסת כל אחד מהם ולפי הזמן שהם מקדישים לטפל בילד, לפי נוסחה כלכלית שבחוק. הורה שמטפל בילד בשעות העבודה עד גיל 12 או בילד עם מוגבלות זכאי לשכר טיפול.
• הסכם בין ההורים – הסכמה של ההורים שפוגעת בזכות הילד לתמיכה הכלכלית או בשיעור שכל הורה חייב בה בטלה.
• קביעת התמיכה הכלכלית על ידי רשם בית המשפט למשפחה: רשם בית המשפט למשפחה יקבע את שיעור התמיכה הכלכלית וחלוקתה בין ההורים. על קביעת הרשם ניתן יהיה לערור לבית המשפט למשפחה במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל המנויים בחוק.
• הוצאת דיני מזונות הילדים מדיני המעמד האישי – הדינים הדתיים שחלים על נושאי המעמד האישי לא יחולו על מזונות הילדים.
נכון להיום המלצות הוועדה הן בגדר המלצות בלבד, המלצות הוועדה טרם קיבלו ביטוי בחקיקה.

אבל ישנם שופטים אשר בקביעת גובה המזונות לוקחים בחשבון את הקף הסדרי הראיה של האב וכן את הכנסות האם.
השופטת יעל וילנר בבע"מ 318/05, קבעה כי בעת קביעת משמורת משותפת יש מקום להפחית את שיעור דמי המזונות בהם יחויב האב, נוכח העובדה כי נושא באופן ישיר בהוצאות הקטינים, בשיעור של כ-25% מדמי המזונות שהיו נפסקים אילו המשמורת היתה נתונה באופן בלעדי בידי האם.

בעמ"ש 51098-09-14 כתבה השופטת יעל וילנר "נדמה לי כי עדים אנו לאחרונה לרוח חדשה הנושבת מהערכאות הדיוניות בסוגיית מזונות הקטינים, אשר יכול ותואמת את המשפט המודרני ואת התמורות החברתיות בעת החדשה, וזאת מתוך שאיפה מובנת ליצור "מזונות שוויוניים". עם זאת, נדמה כי רוח זו אינה עולה בקנה אחד עם הלכות בית המשפט העליון ואף מהווה סטייה מהן". משום שלמעשה המזונות הם מדין המעמד האישי אשר קובע כי חובת המזונות על האב.

צרו קשר מיידי

לייעוץ מיידי

התקשרו עכשיו:

077-558-5447
054-4956855

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס



דילוג לתוכן