לייעוץ מיידי חייגו: 054-4956855 | 077-558-5447

כאשר הזוג מתגרש מחלקים הכל, חוץ מהילדים. ישנם מצבים בהם נקבעת משמורת משותפת על הילדים כאשר כל אחד מטפל ודואג לילד באופן שווה. השאלה האם בעקבות כך מופחתים דמי המזונות?

הורים רבים מעוניינים כי הקשר עם ילדיהם לאחר הגרושים ישאר כפי שהוא היה לפני הגרושין. כאשר ההורים מעונינים במשמורת משותפת צריך לדאוג שהצדדים מסוגלים לטפל בו, יגורו בסמיכות גאוגרפית, כמו כן שלילד יהיה מקום ראוי משלו על מנת שישהה במחיצתם לאורך כמחצית הזמן.

לאחר שבני הזוג הסכימו לקיים משמורת משותפת והם עומדים בתנאים הנדרשים, ככל הסכם בין בני זוג, גם הסכם זה דרוש אישור בית משפט או בית הדין הרבני אשר יתנו להסכם תוקף פסק דין.

השופטת יעל וילנר בבע"מ 318/05, קבעה כי בעת קביעת משמורת משותפת יש מקום להפחית את שיעור דמי המזונות בהם יחויב האב, נוכח העובדה כי נושא באופן ישיר בהוצאות הקטינים, בשיעור של כ-25% מדמי המזונות שהיו נפסקים אילו המשמורת היתה נתונה באופן בלעדי בידי האם.

בעמ"ש 51098-09-14 כתבה השופטת יעל וילנר "נדמה לי כי עדים אנו לאחרונה לרוח חדשה הנושבת מהערכאות הדיוניות בסוגיית מזונות הקטינים, אשר יכול ותואמת את המשפט המודרני ואת התמורות החברתיות בעת החדשה, וזאת מתוך שאיפה מובנת ליצור "מזונות שוויוניים". עם זאת, נדמה כי רוח זו אינה עולה בקנה אחד עם הלכות בית המשפט העליון ואף מהווה סטייה מהן". משום שלמעשה המזונות הם מדין המעמד האישי אשר קובע כי חובת המזונות על האב

למעשה נוצר 'סחף' של פסיקות המקילות בחובת המזונות במצבים של משמורת משותפת והכנסה שווה אבל עדיין לא היו פסיקות מחייבות. נקודת ציון משמעותית ביותר בתחום דיני המזונות במדינת ישראל, הוא ה 19.7.17 ביום זה נפל דבר בישראל. בג"ץ בבע"מ 919/15 קבע הלכה בפסק דין יסודי מקיף ומעמיק אשר למעשה מבצע מהפכה של ממש בדיני מזונות הקטינים בישראל.

בית המשפט קובע כי כאשר הילדים מעל גיל 6, הכנסת ההורים שווה, נקבעה משמורת משותפת . הרי שהאב לא יחוייב במזונות ילדיו אלא האב והאם יישאו בכל צרכי הילדים שווה בשווה.

מה יהיה הדין במצבים בהם לא מתקיימת משמורת משותפת ? האם הלכה זו משפיעה גם על פסיקת המזונות של קטינים עד גיל 6 ? האם ההלכה חלה רטרוספקטיבית על הליכים תלויים ועומדים? והאם ההלכה מהווה 'שינוי נסיבות' לשם הפחתת מזונות ? בהתאם להבדל המהותי שנוצר בשיעור דמי המזונות בין קטינים עד גיל 6 לבין קטינים לאחר גיל 6 האם יש לקבוע פסיקת המזונות שאינה אחידה לכל אורח חייו של הילד אלא פסיקה מודולרית ?

ימים יגידו והדבר תלוי בשיקול דעת בתי המשפט לענייני משפחה אשר מתגבשת בימים אלו

כאן נביא תשובה לאחת השאלות אותם ניתחנו במאמרבימים הקרובים נעלה מאמר משפטי מקיף

האם ניתן לשנות את פסיקת דמי המזונות?

אין חולק כי מרגע מתן פסק הדין בבע"מ 919/15 פסק דין הינו 'בשורה' לאבות גרושים החפצים בהסדרי ראיה נרחבים. השאלה האם הליכים תלויים ועומדים אשר נידונם החל לפני הלכת בע"מ 919/15 האם גם בהם צריך בית המשפט לפסוק לפי הלכה זו (תחולה רטרוספקטיבית)? אם התשובה היא חיובית תשאל שאלה נוספת, האם גם אבות שכבר פסק בית המשפט בענין המשמורת והמזונות האם גם הם יכולים לפנות לבית המשפט בבקשה להפחית את דמי המזונות שנקבעו להם בניגוד לפרשנות ולפסיקה שנתקבלה בבע"מ 919/15 ? ובמיוחד לאור כך שבתיקי מזונות פתוחה הדלת לבקש הפחתה בגין 'שינוי נסיבות מהותי'. (1)

החלת הלכת בע"מ 919/15 בהליכים תלויים ועומדים

ההלכה בענין תחולה רטרוספקטיבית היא הלכת סולל בונה רע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' עיזבון המנוח אחמד עבד אלחמיד ז"ל (פורסם בנבו, 27.2.06)

וכך כותבת שם השופטת פורקצ'ה

שיקול מרכזי להחלת החריג לכלל הרטרוספקטיביות של הלכה חדשה, על פי הילכת "45. סולל בונה, קשור, כאמור, באינטרס ההסתמכות של יחידים וגופים – פרטיים ושלטוניים – אשר ניהלו את ענייניהם על פי ההלכה השיפוטית הישנה, ואשר לגביהם החלת הנורמה החדשה באופן רטרוספקטיבי עלולה לגרור פגיעה ואי-צדק. אכן, "אינטרס ההסתמכות עובר במשפט הישראלי כחוט השני" (בג"ץ 9098/01 גניס נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נט(4) 241, 283 (2004)). אינטרס ההסתמכות הוא מהאינטרסים המוגנים במשפט הציבורי ובמשפט הפרטי כאחד. כאשר שינוי רטרוספקטיבי של הלכה עלול לפגוע פגיעה קשה במי שהסתמך עליה, וכלכל את עניינו על פיה, קמה הצדקה לשלול תחולה כזו, ולהגביל את תחולת ההלכה החדשה לעתיד. "הבחינה העיקרית צריכה להתרכז באינטרס ההסתמכות" (דברי הנשיא ברק בענין סולל בונה, פסקה 18 לפסק דינו). לעומת זאת, מקום שהחלתה הרטרוספקטיבית של ההלכה החדשה אינה כרוכה בפגיעה באינטרס ההסתמכות, או שטענת ההסתמכות אינה סבירה, או שמסיבה אחרת אין לתת לה משקל, כי אז אין מקום לסטות מכלל הרטרוספקטיביות. כן אין מקום לתחולת החריג במקום בו היתה הסתמכות על מצב משפטי קודם…"

אם כן בעניינו כאשר לא קיים אינטרס ההסתמכות וודאי שיש להחיל(2) תחולה רטרוספקטיבית.

החלת הלכת בע"מ 919/15 בהליכים שנסתיימו

בתמ"ש מ. ג' נ' א. ג' 29329-07-16 נפסק כי אומנם יש להחיל את הלכת 919 על הליכים התלויים ועומדים היות ולא קיים אינטרס הסתמכות.

ברם, בדיוק מאותו הטעם אין להחיל את הלכת 919 על הליכים שכבר נסתיימו, היות ולמעשה הצדדים כבר הסתמכו על פסק הדין. טעמים נוספים שמעלה שם כבוד השופט ארז שני הם שיקולי מדיניות משפטית רצויה ויציבות היות ולא שייך לומר שהיום יפתחו את כל תיקי המזונות שפסקו בהם משמורת.

הפסיקה קבעה בע"א 363/81 פייגה נ' פייגה כי שינוי נסיבות צריך להיות שינוי נסיבות מהותי שיצדיק התערבות במזונות שנפסקו. שינוי זה ייעשה רק במצב בו התקיימו שלושה תנאים מצטברים(3) א. לא יהיה צודק להשאיר פסק הדין על כנו בעקבות שינוי הנסיבות המהותי. ב. מראש, הותירו הצדדים, במפורש או מכללא, פתח לשינוי נסיבות ג. מבקש השינוי פעל בתום לב.

במקרה דנן שנקבעה הלכה חדשה קרי הלכת 919/15 אי והדבר מהווה 'שינוי נסיבות'. 'שינוי נסיבות מהותי' שיהווה עילה לשינוי בדמי המזונות צריך להיות שינוי נסיבות בלתי צפוי. שינוי הלכה, לדברי השופט שני, הינו שינוי נסיבות צפוי ולכן לא יהווה עילה לשינוי דמי המזונות. כמו שנפסק כי ילד שנולד לאחד הצדדים אינו מהווה(4) שינוי נסיבות, משום שהוא שינוי צפוי.

(1) בג"צ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים
(2) תמ"ש (ת"א) מ. ג' נ' א. ג' 29329-07-16 , 15
(3) תמש (נצ') 8879-12-15 י.ר.ר. נ' ד.ר , סעיף 14
(4) ע"א 381/86 אבין נ' אבין

צרו קשר מיידי

לייעוץ מיידי

התקשרו עכשיו:

077-558-5447
054-4956855

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס



דילוג לתוכן