לייעוץ מיידי חייגו: 054-4956855 | 077-558-5447

בית הדין הרבני

בית הדין הרבני

מדינת ישראל הינה מדינה דמוקרטית בעלת תפיסה חברתית ליברלית וחילונית, לרוב. אלא שהדין האישי במדינת ישראל מושתת על ההלכה היהודית, וזאת בשילוב התפיסה החילונית של הציבור. במקביל, ההלכה היהודית הינה הלכה קדומה, עליה התפתחו דורות על גבי דורות של יהודים. יש האומרים כי הלכה זו אינה מתאימה לימינו, בשל העובדה שהיא מיושנת ואינה משקפת את דעת הציבור ותפיסתו.

במאמר זה נדון באחת מערכאות השיפוט הקיימות בדין האישי, במדינת ישראל – בית הדין הרבני. תחילה, נציג מהו בית הדין הרבני וכן מהן הסמכויות הייחודיות העומדות לרשותו. כמו כן, נדון בתפיסה של בית הדין הרבני ובאופי השיפוט. בהמשך, נציג בקצרה את ערכאת השיפוט המקבילה – בית המשפט לענייני משפחה ולבסוף, נעמוד על ההבדלים בין הערכאות. כל זאת – נכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. בטרם נתחיל, נבקש להבהיר כי מאמר זה הינו מאמר תוכן בלבד. לכן, אין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה.

בית הדין הרבני:

בבית הדין הרבני, בתפקיד הפוסקים, יוצבו דיינים, לרוב בהרכב של שלושה. אלו ימונו על ידי ועדת מינויים ייעודית בראשות שרת המשפטים, כפי שמתקיים בעניינם של שופטים בבתי המשפט בישראל. בית הדין הרבני פרוס ברחבי הארץ בפריסה של 12 בתי דין רבניים אזוריים. מעליהם, כערכאת ערעור, ממוקם בית הדין הרבני הגדול בירושלים.

אופי השיפוט של בית הדין הרבני:

בית הדין הרבני הינו ערכאה משפטית תקפה, אשר עקרונותיה ופסיקותיה מתבססות על פי דין תורה, גם אם לעיתים הם עומדים במחלוקת עם עקרונות המשפט הישראליים הליברליים. סמכותו של בית הדין הרבני, מוקנית על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג–1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"). ככלל, עקרון העל של בית הדין הרבני, ובהתאם להלכה היהודית, הינו שמירה על מוסד הנישואין וכבוד הדדי בין בני הזוג. על בסיס עקרון זה, יתקבלו כלל החלטותיו ופסיקותיו הנוגעות לקיום התא המשפחתי.

הנושאים המגיעים לפתחו של בית הדין הרבני הם לרוב ענייני נישואין וגירושין, זאת בשל סמכותו הייחודית לעסוק בנושאים אלו, מכוח סעיף 1 לחוק בתי הדין הרבניים. עם זאת, בית הדין הרבני מוסמך לדון גם בנושאים הכרוכים להליך הגירושין, כמו משמורת ילדים. למעשה, התפיסה היא כי משמורת ילדים כרוכה מטבעו וטבעו להליך הגירושין ולכן בפתיחת הליך גירושין בבית הדין הרבני, נושא המשמורת נכרך בצורה טבעית ואוטומטית לגירושין. אלא מה? ישנם נושאים נוספים שבהם בית הדין הרבני מוסמך לדון: מזונות אישה, מזונות ילדים, חלוקת רכוש וכדומה. על מנת שבית הדין "יקנה" סמכות לדון באחד הנושאים האמורים, על אחד מבני הזוג, או שניהם, לכרוך את הנושא לתביעת הגירושין. כלומר, על מנת שבית הדין הרבני ידון בנושא נלווה להליך הגירושין, חייבת להיות תביעת גירושין פתוחה בבית הדין הרבני.

מהי כריכה?

סעיף 3 לחוק בתי הדין הרבניים קובע כי בכל נושא שבו רוצים בני הזוג, יחד או לחוד, לדון בבית הדין הרבני, עליהם לפתוח תחילה בתביעת גירושין ולכרוך את הנושא המבוקש. לשם המחשה, נשתמש במזונות ילדים – נניח כי הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני. על בני הזוג, או אחד מהם הרוצה לדון בנושא האמור בבית הדין הרבני, לכרוך את תביעת המזונות לתביעת הגירושין.

במרוצת השנים, דנה הפסיקה באופי כריכת נושא לתביעת גירושין בבית דין רבני, ובפסק–דין גבעולי, נקבעו שלושה מבחני כריכה, שאותם נציג כדלקמן:

א. כריכת סוגיית המשנה כדין – זוהי בחינת הנושא הנדרש להיכרך בתביעת הגירושין. ייבדק האם ניתן לכרוך את הנושא המבוקש.

ב. תביעת הגירושין כנה – ייבדק האם מגיש תביעת הגירושין באמת רוצה להתגרש, או שאולי הוא פועל על מנת למנוע סמכות ערכאה אזרחית.

ג. בקשת הכריכה כנה – ייבדק אופי הגשת הבקשה והאם נעשתה כדין.

לאחר בחינת מבחני הכריכה, יוחלט האם לכרוך את הנושא המבוקש לתביעת הגירושין או לא.

כריכת מזונות אישה:

כאמור, כל נושא הנלווה והקשור לגירושין, ניתן לכרוך לתביעת הגירושין, על פי סעיף 3 לחוק בתי הדין הרבניים, בין אם האישה מגישה את בקשת הכריכה או הגבר. אלא שבנוגע למזונות אישה, אופי הכריכה משתנה. נסביר: לפי סעיף 3 כאמור, יכול הגבר או יכולה האישה לכרוך את המזונות לתביעת הגירושין. אבל, סעיף 4 לחוק בתי הדין הרבניים מורה כי בנוגע למזונות אישה, יכולה האישה לתבוע את מזונותיה, אף ללא תביעת גירושין עומדת בבית הדין הרבני.

כלומר, סעיף 4, שלא כמו סעיף 3 – פונה אך ורק לאישה ומקנה לה יכולת בלעדית לתבוע את מזונותיה, ללא קשר לתביעת גירושין. מכאן, במידה והבעל ירצה לדון במזונות אישה, הוא יוכל לעשות זאת אך ורק מכוח סעיף 3 – כריכה לתביעת גירושין , ועליו לעמוד ב–2 תנאים:

(1) ישנה תביעת גירושין בבית הדין הרבני (2) מבחני הכריכה נעשו כדין.

מנגד, האישה יכולה לתבוע מזונותיה הן מסעיף 3 והן מסעיף 4 – ללא תביעת גירושין.

דוגמאות לנושאים המגיעים לפתח בית הדין הרבני:

גירושין:

הליך הגירושין מובא בפני בית הדין הרבני, כאשר בני הזוג או אחד מהם מעוניינים לסיים את קשר הנישואין ביניהם. בדת היהודית ועל פי בית הדין הרבני, גירושין יעשו כנקודת מוצא אחרונה, וזאת לאחר שינסו לגשר בין השניים. לאחר מכן יבחן בית הדין הרבני, אם קיימת עילת גירושין, שהיא סיבה שבגינה הדת היהודית מאפשרת התרה נישואין של שניים.

"שלום בית":

היות ובית הדין הרבני פועל על פי ההלכה היהודית, הרי שעיקרון העל שלו הוא מוסד נישואין המושתת על כבוד, אהבה וערכים. מכאן, נבין שלא בקלות יאשר בית הדין הרבני כל תביעת גירושין המוגשת אליו. בנקודה זו, אנו מגיעים למושג הרלוונטי לענייננו – "שלום בית". שלום בית, הינו מושג הלכתי דתי, אשר קובע עקרון שבו בני זוג צריכים לחיות באידיליה ויחסי הדדיות ושיתוף. עקרון זה למעשה משקף את העקרון של בית הדין הרבני, בענייני גירושין בין בני זוג. מכאן, יובא הסכם שלום בית. זהו הסכם, פרטני לכל זוג וזוג, אשר קובע חוזה תנאים והגדרות מנחים, שאותם צריכים לקיים בני הזוג, על מנת לשפר ולהטיב עם נישואיהם. מטרת ההסכם היא למנוע פרידה בין השניים, או אי הדדיות בניהול מערכת היחסים ביניהם. הסכם זה, לאחר קביעתו, הינו חוזה משפטי תקף ולכן חייב כל אחד מהצדדים לכבדו. הסכם זה יכול להגיע בהמלצת בית הדין הרבני, כאשר שניים מגיעים להליך גירושין, או לאור רצונם של בני הזוג.

בית המשפט לענייני משפחה:

בית המשפט לענייני משפחה הינו הערכאה השיפוטית המקבילה לבית הדין הרבני. את סמכותו לעסוק בדין האישי, שואב בית המשפט מחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ו–1995 (להלן: "חוק בתי המשפט לענייני משפחה"). הנושאים שבהם יעסוק בית המשפט לענייני משפחה, הינם: צוואות וירושות, מזונות, בדיקת אבהות, אימוץ ילדים, חלוקת רכוש, משמורת וכדומה.

בשונה מבית הדין הרבני, נושאים הנידונים בו, יוגשו כתביעות נפרדות. כלומר, שאלת הכריכה נתונה אך ורק לבית הדין הרבני ולא לבית המשפט לענייני משפחה. מכאן, שכל נושא שבו אחד מבני הזוג רוצה לדון בבית המשפט לענייני משפחה, עליו להגיש תביעה נפרדת, ללא קשר להליך הגירושין. מכאן נובע, עניין "מרוץ הסמכויות", עליו נדון כעת.

מהו מרוץ סמכויות:

לבתי הדין הרבני, כאמור, נתונה סמכות בלעדית לנישואין וגירושין של יהודים בישראל. עם זאת, בית הדין יכול לדון בכל עניין אשר מטבעו מתקשר לעניינים של בינו לבינה. אי לכך, ישנם נושאים אשר בנסיבות מסוימות, ניתן יהיה לדון בעניינם בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. לאור כפילות זו, החוק מגדיר כי המקום הראשון שבו תוגש הבקשה לדון בעניין, בערכאה זו יידון התיק.

יוער כי בנושא מזונות הילדים, ישנה דעה חלוקה עד ימים אלו, בנוגע לסמכות הערכאות לדון בנושא. אלא שבמרוצת השנים, התחלפה כמה וכמה פעמים ההלכה בנוגע לסמכות הניתנת לערכאות במקביל, ונכון לימים אלו, נקבע כי גם בית הדין הרבני וגם בית המשפט לענייני משפחה יכולים לדון במזונות הילדים.

סוף דבר:

במאמר זה דנו בהרחבה בערכאת השיפוט בית הדין הרבני, הצגנו את אופי השיפוט וכן את הנושאים המגיעים לפתחו של בית הדין הרבני. בהמשך, עמדנו בקצרה על הערכאה המקבילה– בית המשפט לענייני משפחה, ואף הצגנו את מרוץ הסמכויות שנוצר בעקבות ערכאות השיפוט המקבילות.

נראה כי למעשה, אכן קיימים דמיון ושיתוף בין הערכאות, אך גם קיים שוני ברור בין השתיים, שלעיתים עשוי אף להשפיע על קבלת החלטה והפסיקה. אם מצאתם/ן את עצמכם/ן עומדים/ות מול הערכאות, בהתלבטות היכן לפתוח הליך כזה או אחר, מומלץ להיוועץ תחילה עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה, שמבין ומכיר מקרוב את הערכאות האמורות, על מנת שיוכל לנתב אתכם/ן אל הערכאה המתאימה ביותר עבורכם/ן.

צרו קשר מיידי

לייעוץ מיידי

התקשרו עכשיו:

077-558-5447
054-4956855

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס



דילוג לתוכן