לייעוץ מיידי חייגו: 054-4956855 | 077-558-5447

אימוץ ילדים

אימוץ ילדים

תהליך של אימוץ ילדים, הוא תהליך מורכב מאוד, המצריך מעורבות של מספר גורמים, כאשר על כולם מנצח גורם אחד – שהוא בית המשפט לענייני משפחה. כל ענייני האימוץ במדינת ישראל, מוסדרים בחוק אחד, הנקרא "חוק האימוץ, תשמ"א–1981 (להלן: "חוק האימוץ"). למעשה, אימוץ הוא סיטואציה לכאורה פשוטה, של העברת קטין ממשפחתו הביולוגית, למשפחה אחרת, שאינה משפחתו הביולוגית. מכאן עולות השאלות: כיצד מתבצע אימוץ? מתי קטין מוכרז בתור בר אימוץ? מה הדין במקרה של רצון למסור ילד לאימוץ? מהם השיקולים שבית המשפט צריך לבחון במסגרת הליך האימוץ? מי הם ה"שחקנים" בתחום האימוץ ומה תפקידם בתהליך? מהם עקרונות האימוץ הבסיסיים הקבועים בחוק האימוץ? וכן מהו אימוץ בין–ארצי?, כל אלו שאלות מורכבות, אשר נדון בהן במאמר שלהלן.

אין ספק כי הליך אימוץ, מורכב מאוד. הוא מורכב לא בהכרח רק בפן המשפטי, אלא גם בפן האישי והרגשי. מדובר בתחום שהוא בבחינת דיני נפשות, מה שמצריך רגישות רבה, יעילות רבה ובמיוחד – ידע נרחב בתחום. כאמור, במאמר שלהלן, נציג סקירה מקיפה על דיני אימוץ במדינת ישראל. כל זאת – לידיעתכם\ן ונוחיותכן\ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:

עם זאת, נבקש להעיר הערה לפני שנתחיל: המאמר שלהלן הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך ניתן ומומלץ לפנות למשרדנו.

על חוק האימוץ במדינת ישראל –

כאמור, החוק המסדיר את דיני האימוץ במדינת ישראל, נקרא חוק האימוץ. כל ההוראות הרלוונטיות בתחום האימוץ, קבועות בחוק זה. עיקרון העל בחוק האימוץ ובפרט בדיני האימוץ בישראל, הוא כי אימוץ וצו אימוץ, יינתן רק בהתאם לצו של בית המשפט. כך קובע סעיף 1 לחוק האימוץ. אימוץ אינו יכול להיעשות בהסתר, שכן כל תהליך אימוץ יעבור תחת עיניו ופיקוחו של בית המשפט. נעיר כי הערכאה המשפטית המוסמכת לעסוק בענייני אימוץ היא רק בית המשפט לענייני משפחה.

עיקרון מהותי נוסף מכוח חוק האימוץ, הוא עיקרון טובת הילד. בית המשפט לענייני משפחה לא יורה על מתן צו אימוץ, במידה וטובת הילד לא מאפשרת זאת וכך גם להיפך. המטרה בהתאם לחוק האימוץ, היא לסייע לקטין לחיות חיים מאושרים ומלאים ככל הניתן. בהתאמה, בית המשפט לא ימהר להוציא קטין מבית הוריו הביולוגים. הוצאת קטין מביתו, שמורה אך ורק למקרים קיצוניים שבהם ההורים אינם מסוגלים לגדלו ו/או מסכנים את ביטחונו של הקטין. מכאן, שבמסגרת מתן צו אימוץ ובכלל זה במסגרת הליך האימוץ, יבחן בית המשפט את טובת הקטין, כעיקרון על בתחום דיני האימוץ. כך יפה גם הוראת סעיף 1(ב) לחוק האימוץ, הקובעת כך – "בעת בחינת טובת המאומץ בהחלטות בהליכי אימוץ יובאו בחשבון זכויות הילד, צרכיו והאינטרסים שלו, לרבות זכותו ליציבות ובכלל זה צמצום העברתו ככל הניתן בין מסגרות או בין משפחות; ככל שהמאומץ מסוגל להבין בדבר, יובאו בחשבון גם רצונו ודעתו לגבי אותו עניין". חשוב להדגיש, למען הסר ספק, כי אימוץ יכול להיעשות רק כאשר מדובר בקטין שגילו נמוך מגיל 18. לאחר הגעתו של אדם לגיל 18, הוא אינו נחשב לקטין ולכן הוא לא יוכל להיות בר אימוץ, אלא יהיה כשיר לחובות וזכויות משפטיות ככל אדם.

סמכות בית המשפט לענייני משפחה בענייני אימוץ:

בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט ייעודי לתחום דיני המשפחה. בהתאם לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה–1995 (להלן: "חוק בתי המשפט"). לאחרון יש סמכות לעסוק בכל עניין משפחתי בין בני משפחה. לפי חוק זה, בן משפחה מוגדר בתור הורה וילד, לרבות הורים וילדים מאמצים ומאומצים. זאת ועוד: כאמור, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל עניין משפחתי, החל מענייני ירושות וצוואות ועד סכסוכים עסקיים בין בני משפחה. כך גם בסמכותו הבלעדית של בית המשפט לעסוק בענייני ירושה. נזכיר כי הפיקוח המתמיד על הליך האימוץ, נתון רק לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.

על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בענייני אימוץ, אפשר לערער בפני בית המשפט המחוזי, בזכות. כך גם ניתן לערער, ברשות, לבית המשפט העליון. זאת ועוד, בהתאם לסעיף 21 לחוק האימוץ, דיונים בענייני אימוץ ילדים, המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, יהיו סודיים ויתקיימו בדלתיים סגורות. עם זאת, במקרים מסוימים, בית המשפט רשאי לאפשר לאנשים מסוימים ליטול חלק ולשבת באולם הדיונים, כאשר יש לאותם גורמים קשר להליך האימוץ עצמו.

מה זה – צו אימוץ?

למעשה, צו אימוץ הוא הצו שמסיים את תהליך האימוץ. כבר בשלב זה, נבקש להסביר על תהליך אימוץ. הליך אימוץ, מתחיל בשלב שבו קטין מוכרז בתור בר אימוץ על ידי בית המשפט ואז המשמעות היא כי ניתן לאתר לקטין, משפחה מאמצת. בסיום ההליך ולאחר תקופת מבחן, שבה הקטין שוהה בחיק משפחתו המאמצת הפוטנציאלית, בית המשפט יכול להורות על מתן צו אימוץ, שהופך את הקשר בין המאומץ למשפחה המאמצת, לקשר סופי ומחייב. הדין באשר לצו אימוץ, קבוע בסעיף 17 לחוק האימוץ, הקובע כך: "תוצאות האימוץ חלות מיום מתן צו האימוץ, אם לא קבע בית המשפט בצו האימוץ שתוצאותיו, כולן או מקצתן, יחולו מיום אחר".

זאת ועוד, ישנם מקרים שבהם בית המשפט רשאי להורות על ביטול צו האימוץ. למשל, במקרה שבו מתברר כי המשפחה המאמצת פוגעת בביטחונו של הקטין. במקרה כזה, קובע סעיף 18 לחוק האימוץ, שבית המשפט יכול לבטל את צו האימוץ, בהתקיימן של נסיבות שלא היו ידועות בשלב מתן צו האימוץ. במידה ובית המשפט הורה על ביטול צו אימוץ, הרי שמתנתק הקשר המשפטי בין הקטין המאומץ למשפחתו המאמצת. עם זאת במסגרת ביטול צו אימוץ, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לתת הוראות נוספות, באשר להמשך הטיפול בקטין. כך קובע סעיף 20 לחוק האימוץ.

עקרונות יסוד בדיני האימוץ:

בחלק שלהלן, נציג סקירה של עקרונות בדיני האימוץ: נסביר מהו עיקרון טובת המאומץ, כפי שציינו בקצרה בפתיח וכן נסביר על מספר נושאים נוספים, שיש לשמר במסגרת הליך האימוץ. לאחר סיום החלק הזה, נסביר ממעוף הציפור כיצד מתנהל הליך אימוץ וכן נסביר מהו אימוץ בין–ארצי, כדלקמן:

טובת המאומץ – עיקרון העל:

הכלל הוא כי במסגרת הליך אימוץ, בית המשפט קודם כל יבחן את טובת המאומץ, החל מההכרזה על הקטין בתור בר אימוץ ובוודאי בשלב ההכרזה על מתן צו אימוץ על ידי בית המשפט. אין ספק כי העברה של קטין למשפחה מאמצת, היא משימה קשה. היא דורשת בדיקה של שיקולים רבים, לרבות מצבו האישי והרגשי של הקטין, בחינה לעומק של חייו העתידיים של הקטין והאפשרות העומדת לו להתפתח ולרכוש לעצמו כלים לחיים. לכן, טובת הקטין היא עיקרון העל בדיני האימוץ.

הליך אימוץ, משום שהוא הליך כל כך מורכב ורגיש, אינו מערב רק שיקולים משפטיים מובהקים וטהורים. מדובר בהליך שמצריך את בית המשפט ואת הגורמים המעורבים בהליך האימוץ, להביא בחשבון גם שיקולים אישיים וטהורים. עם זאת, בית המשפט חייב לתת החלטה בתחום האימוץ, שתהיה סבירה ולא תסטה מאמות מידה ראויות וסבירות. לשם המחשה, כך יפים הדברים שכתב בית המשפט העליון בפרשה שעסקה בתחום האימוץ. הדברים שיובאו להלן, ממחישים את עיקרון טובת הקטין, במסגרת הליך אימוץ – "המושג 'טובת הקטין' הינו מושג כללי ורחב ובתי המשפט נדרשים מעת לעת לצקת בו תוכן ולעצב קריטריונים לצורך יישומו במקרה הקונקרטי העומד לדיון […] בבואו ליישם […] על המקרה הספציפי שבפניו, מוטלת על בית המשפט בכל פעם מחדש מלאכה הקשה כקריעת ים סוף […] אכן, כל מקרה ומקרה מקפל סיפור חיים משלו, ובכל מקרה ומקרה נפרשת בפני בית המשפט מערכת יחסים שהיא ייחודית לבעלי הדין הניצבים בפניו … ההכרעה בשאלה מהי 'טובת הקטין' במקרה הקונקרטי מחייבת בחינה של עניינים עדינים ומורכבים הנוגעים לנפש האדם" (בע"מ 9358/04 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 (2005) וכן ראה גם – בע"מ 9447/16 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה – משרד הרווחה, בפסקה מ"ד.

חשוב לציין כי קיימים מקרים רבים, שבהם בית המשפט ימצא לנכון שלא להורות על צו אימוץ, משום שצו אימוץ לא יהיה לטובת הקטין. לדוגמא: במקרים גבוליים מסוימים, שבהם הוריו הביולוגים של הקטין סובלים מקשיים, אך עדיין יכולים, תוך קבלת סיוע, לטפל בקטין ולהעניק לו חיי משפחה ראויים. לכן, במסגרת הליך אימוץ, בית המשפט יבחן קודם כל את עיקרון טובת המאומץ ובהתאם לכך, ייתן את הנחיותיו.

הדין באשר להתאמה הורית:

מדובר בעיקרון שקבוע בסעיף 3 לחוק האימוץ. סעיף זה, שכותרתו היא התאמת המאמץ, קובע כך: "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית משפט לתת צו אימוץ למאמץ יחיד – (1) אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן; (2) אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי". כלומר, נכון לכתיבת שורות אלו, אימוץ במדינת ישראל יכול להיעשות על ידי בני זוג, דהיינו – איש ואישה. עם זאת, לבית המשפט יש סמכות לחרוג מכלל זה ולאפשר אימוץ במקרים שבהם מדובר באימוץ של הורה אחד שמשמש כבן זוג של ההורה הביולוגי. כך גם במקרים אחרים שבהם הוריו של הקטין נפטרו ומתבקש להעבירו לידי בן משפחה שיהיה הורה המאמץ. נעיר, כי באשר לזוגות חד מיניים, כיום יש מאבק בנושא ואנו מקווים כי החוק אכן ישתנה ביום מן הימים (נעיר כי זוגות חד מיניים, יכולים להביא ילדים לעולם באמצעות פונדקאות, לרבות במדינות זרות).

עיקרון זהות הדת:

עיקרון נוסף בתחום האימוץ, הוא עיקרון זהות הדת. הכלל הוא כי מאמץ יהיה בן דתו של המאומץ וזאת כדי שלא ליצור בלבול בנפשו של הקטין וכן כדי לא לקחת אותו מחיק סביבתו המוכרת. קטין שגדל כיהודי, לא יאומץ על ידי משפחה מוסלמית או נוצרית וכך גם להיפך. הכלל הזה קבוע בסעיף 5 לחוק האימוץ. במילים אחרות, אמונתו הדתית של קטין לא תיפגע במהלך או כתוצאה מהליך האימוץ.

גילו של המאומץ והמאמץ:

עיקרון חשוב בתחום דיני האימוץ, הוא עיקרון גילו של המאמץ מול גילו של המאומץ. הכלל הוא כי הורה מאמץ יהיה מבוגר לפחות ב-18 שנים מהקטין המאומץ. כך קובע סעיף 4 לחוק האימוץ. עם זאת, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לסטות מן הכלל וזאת במקרים שבהם מבוקש האימוץ על ידי בן או בת זוג של ההורה הביולוגי, או לחלופין במקרה שבו האימוץ נעשה על ידי קרוב משפחה.

תקופת מבחן במסגרת הליך האימוץ

תקופת המבחן, היא בבחינת עיקרון חשוב נוסף בתחום דיני האימוץ. מדובר בתקופה אשר במסגרתה ישהה הקטין יחד עם משפחתו המאמצת לעתיד, על מנת לבחון את התאמתו וכן לבדוק האם הצדדים מסתדרים איש עם רעהו. ככלל, חוק האימוץ קובע כי בית המשפט לא יורה על צו אימוץ, אלא לאחר תקופת מבחן. תכליתה של תקופת המבחן היא לבחון את התאמתו הרגשית של הקטין, כבר בשלב שבו הוא מוצא ממשפחתו וקיימת חשיבות רבה לתקופה זו. כמו כן, עיקרון תקופת המבחן תואם גם את בסיס דיני אימוץ, שלפיו הליך אימוץ נעשה בצעדים מדודים.

זכות טיעון לקטין

התפיסה המשפטית הישנה הייתה כי קטינים אינם מבינים את הנעשה בעניינם ואת משמעות החיים. לכן, בעבר, לא הייתה לקטין זכות טיעון במסגרת הליכי אימוץ. עם זאת, במהלך השנים השתנתה התפיסה וכיום התפיסה הרווחת היא כי קטינים מודעים למעשים שנעשים בעניינם. תפיסה זו גם עולה בקנה אחד עם שינויים רבים בתחום המשפט, הנוגעים ליחס לקטינים. כך גם כיום בענייננו. לקטינים, קיימת כיום זכות להביע עמדה במסגרת הליך אימוץ. עם זאת, כדי שבית המשפט יאפשר לקטין להביע עמדה בעניינו, יש לבחון שהקטין אכן בוגר מספיק ומסוגל להתבטא ולהביע את עמדתו. בהתאמה, סעיף 7 לחוק האימוץ קובע כי קטין מעל גיל 9 – יהיה זכאי להביע את עמדתו.

נציין כי לבית המשפט יש סמכות למנות אפוטרופוס לדין, שיסייע לקטין ויביע את עמדתו של הקטין בפני בית המשפט. תפקידו של האפוטרופוס הוא לסייע לקטין ולשקול רק את השיקולים הרלוונטיים לטובתו של הקטין.

מה זה אימוץ בין–ארצי?

חוק האימוץ מאפשר עריכה של אימוץ ממדינות שונות. זהו אימוץ בין–ארצי, כלומר – אימוץ ילדים בחו"ל. גם אימוץ כזה, נעשה בהתאם לאמות המידה הקבועות בחוק האימוץ, כאשר בית המשפט לענייני משפחה, הוא הגורם האמון על הפיקוח על הליך האימוץ. אימוץ בין–ארצי נעשה כדלקמן – בארץ ישנן עמותות שתפקידן לסייע להורים המבקשים לאמץ קטין ממדינה זרה. אותן עמותות עובדות עם רישיון המוענק להן מטעם המדינה. מעל העמותות, ישנה רשות מוסמכת במדינת ישראל, אשר מפקחת על אותן עמותות.

במסגרת הליך אימוץ בין–ארצי, העמותה היא זו אשר מסייעת להורים לאתר קטין והיא פועלת במדינה הזרה, על מנת להביא את הקטין ארצה. בארץ, מי שמאשר את האימוץ באופן סופי, הוא בית המשפט לענייני משפחה.

מסירת ילד לאימוץ – ממעוף הציפור:

להליך אימוץ יש מספר שלבים, החל משלב מסירת הקטין לאימוץ והכרזתו כבר אימוץ ועד למתן צו האימוץ. בחלק זה, נסביר בקצרה על הליך האימוץ, מהשלב שבו קטין נמסר לאימוץ. ככלל, מסירת ילד לאימוץ נעשית כאשר הורה ביולוגי לא מעוניין או לא יכול לגדל את הילד. סיטואציה כזו יכולה להתרחש כבר בעת הלידה, או לאחר תקופה שבמסגרתה ההורה הביולוגי גידל את הילד. במקרים כאלו, ישנם שני מקרים שבהם קטין יכול להיות מועבר לאימוץ. האפשרות הראשונה היא במקרה שבו המדינה מבקשת להוציא ילד ממשפחתו. במקרה כזה היא תפנה לבית המשפט בבקשה להכריז על קטין בתור בר אימוץ. מקרים כאלו נפוצים, כאשר נראה שהורה לא מסוגל לגדל את ילדו, בין אם בשל מחלה, התמכרות, אלימות ועוד. כך, למשל, במקרים של תינוקות נטושים, כאשר המדינה תפנה לבית המשפט כדי להכריז עליהם בתור ברי אימוץ. במקביל, ההליך כולו ילווה על ידי רשויות הרווחה.

הדרך השנייה שבה קטין נמסר לאימוץ, היא כאשר ההורה או ההורים, מבקשים למסור ילד לאימוץ. במקרה כזה קובע חוק האימוץ שרשויות הרווחה צריכות לפעול כדי לשכנע את ההורה, לגדל את ילדו. כך גם יש לאפשר תקופת ביניים של 7 ימים, כדי לאפשר להורה לחשוב שוב על עמדתו (ראו סעיף 8א לחוק האימוץ). כמו כן, על רשויות הרווחה לנסות לשכנע את ההורים וגם להסביר להם על ההשלכות של מסירת הקטין לאימוץ.

עוד נושא שכדאי לדעת עליו, הוא במקרה שבו אם מבקשת למסור את ילדה לאחר לידה, כאשר אין קשר עם האב. מקרים אלו התרחשו בעבר. במקרה כזה, על העובד הסוציאלי לעשות מאמץ סביר כדי לאתר את האב. בין היתר, עליו לנסות למצוא את פרטיו ואת כתובתו באמצעים סבירים (במידה והאם מסרבת למסור את פרטי האב). עם זאת, במקרים של חשש של ממזרות או פגיעה בקטין, לא ייעשה מאמץ לאתר את האב.

כאמור, לאחר הכרזה על קטין בתור בר אימוץ, ייעשה מאמץ למצוא לקטין משפחה מאמצת. כאשר תימצא משפחה מאמצת, בית המשפט יורה על מתן צו אימוץ.

לסיכום

הליך אימוץ הוא הליך מורכב וגם ארוך מאוד. אנו סבורים כי מדובר בתהליך שמחייב ליווי וסיוע של עורך דין משפחה בעל ניסיון וידע ספציפי בתחום האימוץ.

צרו קשר מיידי

לייעוץ מיידי

התקשרו עכשיו:

077-558-5447
054-4956855

או צרו איתנו קשר באמצעות הטופס



דילוג לתוכן